עין איה על שבת יא כא

<< · עין איה על שבת · יא · כא · >>

(שבת צח:): "ת"ר, חרוצים היו קרשים, וחלולים היו אדנים, ונראים קרסים בלולאות ככוכבים ברקיע".

דימוי עולם מלא הוכן במשכן, הוראת מלא כל העולמים כבוד אל מלך הכבוד. והסבות עם המסובבים כשהם הדוקים לעינינו, פועלים באחדותם המתאמת את בנין העולמים בכללם, כולם כאחד מעשי ידי יוצר וצר צורה, המאחד את הכל באחודו העליון. והיסודות הראשיים, אדני המציאות והסתעפות הכחות והמפעלים שלהם בצורתם המורכבה, הנם אחוזים זה בזה, חרוצים הם לעומת זה הקרשים וחלולים הם האדנים , ראויים לקבל את המפעלים וההרכבות, הופעות הכחות וחדושי היצירה הם היסודות מאז נוצרו, וההופעות המתחדשות הבונות עולם מלא, מתחברות ומתאחדות עמהם ע"פ החקיקה העליונה של יוצר כל ב"ה. והבניה הכללית של כל עולמי עד, צבאות השמים וכסיליהם, הכוכבים המתנוצצים בשפרירי שחקים, כולם אינם כ"א התנוצצות של כחות משתלבים ומתחברים זה לזה, כדי לכונן על ידם עולם אחד מלא ואדיר, מופע מרום עולם של המחשבה האצילית האלהית. והקרסים , בשביל כך, מחברי היריעות, עושי המשכן אחד, נראים בלולאות הקרובים להם, ומסמנים את החבור וההתאגדות הכללית יחד עמהם, ככוכבים ברקיע , שעם כל עמדתם הגדולה בפני עצמם, הרי הם באמת בעלי תוכן של קרסים, מחברים אוהל ומשכן גדול ונעלה של ההויה הכוללת ע"פ חכמתה הגדולה של היצירה, אשר בחכמת אלהים חיים ומלך עולם. ויחד עם שמושם בתור מאחדים הנם בעלי ערך רם ונשא לעצמם, אע"פ שהלולאות מורים על יחסם המאחד בכ"ז הרי הם מלאים זיו ומפיקים נוגה בבחינתם העצמית. והרי זה בא ללמד ונמצא למד ע"ד הערך של הכוכבים ברקיע, וכל נויו של עולם וזיוו, אחדותו והדרו, הכל הוא מואר באור כבוד הקודש, המתגלה מתוך אספקלריא של קודש על עם ד' גוי קדוש סלה. הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה 1 . כא. .1 תהלים קמח יד.

<< · עין איה על שבת · יא · כא · >>