עין איה על שבת יא טו

(שבת צז.): "אתה אין סופך להאמין, שנאמר יען לא האמנתם בי".

זה החזון של הכשלון אשר לביטוי והתגלות חיצונה ביחש לאמונה, יזדמן דוקא לרוח העמוק והחודר לתוך כל המעמקים, שיד המעולה שבנבראים מגיעה שמה. שמתוך ההתעמקות הפנימית שהיא דרישתה של האמונה בעצמיותה, נעתק האור מן השטח החיצון ובא לידי חולשה מבטאית, שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, נעשה איזה חסרון מצד ההבלטה לעיני כל ישראל, והאור כולו נשקע בפנימיות הנשמה.