עין איה על שבת י יד

<< · עין איה על שבת · י · יד · >>

(שבת צד.): "אמר רבא, אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו, אבל אדם חי דנושא את עצמו אפילו רבנן מודו".

זוהי גבורתו של האדם, שלא די מה שנפש החיים שלו היא נוטה להיות עולה למעלה מעלה 1 , אלא שהוא עומד לנצח את הכבידות והעפריות שבחומרו, בניגוד לרוח הבהמה היורד למטה לארץ 1 ומסתבך ביסוד החמרי שלו, עד שהוא מתגבר עליו להורידו ולהשפילו, עד אשר עזרה מצר תבא, מיסוד נפש האדם הכללית, אשר מראש הוחק לרחם על ידו על כל היצור. "תוצא הארץ נפש חיה למינה" 2 , זה נפשו של אדם הראשון 3 , המקפל בתוכו את כל יסודי נפש החיה, מאביר החיים וגאונם, - האדם העשוי בצלם אלהים, - עד הירודים והנמוכים שבהם, שעל כולם נאמר ביחד "אדם ובהמה תושיע ד'" 4 , בהמה על ידי האדם, שהוא הכח היסודי של החי, ביחש לההתרוממות וההתעלות של המובן המלא של חי נושא את עצמו. יד. .1 עפ"י קהלת ג, כא. .2 בראשית א, כד. .3 ב"ר ז, ה. .4 תהילים לו, ז.

<< · עין איה על שבת · י · יד · >>