עין איה על שבת ט קכד
קכד. מדבר קדש, שנתקדשו ישראל עליו. הקודש זהו הענין המבדיל דבר מדבר בהפלאה מיוחדת. המדה המיחדת את ישראל בשאיפה מיוחדת עמוקה, מוכרת לאומה, בחבה יתירה הנודעת להם שנתן להם כלי חמדה, ושיש להם בעולם ערך מיוחד נעלה מכל הערך של כל העמים תחת כל השמים, זאת היא המתכנת של הקדושה. והכרה מיוחדת של האידיאה הזאת באה לישראל בחטיבה מוכרת ע"י קבלת התורה בסיני, ונקרא משום כך ג"כ מדבר קדש, שנתקדשו ישראל עליו, בערך ההכרתי המיוחד לצביונה המובדל של האומה בכללה מתוך כל עמי הארץ, "ממלכת כהנים וגוי קדוש". שנתקדשו ישראל עליו.