עין איה על שבת ז ו

(שבת עד:): "אמר לו רבא: תרצת "קושר", "ומתיר" מאי איכא למימר?".

ביחש המחשבות מחלק אל חלק, כל פרוד, כל אי התיחשות וחסרון קישור, היא רק מחלה והריסת השלמות המחשבי(ת), והתכונה הציורית לא תוכל להתאים בציורה את התכונה של התרה בתור מלאכה מחשבית, עם תנאיה הפנימיים בסדרי מחשבותיה והליכות השתלשלותן.

וכל העמל של כשרון החכמה יוכל להיות רק על הקישור והגברת היחש, תרצת קושר, מתיר מאי איכא למימר?