לדלג לתוכן

עין איה על שבת ו כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת סב.): "ואמר אביי, יו"ד של תפילין הלכה למשה מסיני".

החיים וכל החזיונות 1 מתחלקים לאיכות וכמות. רב עמל בני אדם וכל הסיבוכים שבדרכי החברה הנם באים מהסיבה של חסרון ההסתכלות בבחירת 2 עושר החיים מצד איכותו, מבלי העמד את כל היסוד על הכמות שבו, שאינו כ"א מעור את העין ומרמה את הדעה. רק באורה אלהית עליונה יוכל עם להתרומם עד אותה המדה העליונה, לבחור דוקא בעושר האיכותי, בלא שום הקפדה אם העושר הכמותי ידמה להיות דל ורזה מאד. אמנם סוף הכבוד לבא 3 , העושר האיכותי ישפיע ג"כ על הכמות, אבל מתי יהיה לקנין הגון, כשידבק העם בהאיכות בבחירה עמוקה פנימית אפילו בתנאים שהעושר הכמותי יתנגד לזה מאד. זאת היא מתנת ד' לישראל, "כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו וישראל בחר בד' אחד לדבקה בו באהבה, ויבז את כל אלהי הנכר הרבים, כי הכיר את אליליותם, את ריקניותם ואפסותם, ובזה יתעלה ויתרומם עדי עד. ומראשית ההכרה הנמוכה, שהלב תמה ומתמרמר על מיעוט הכמותיות הגסה, בא יבא לידי העושר המוחלט של רב כל. "לא 5 כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא" . זהו ערך היו"ד, הקטן באותיות בכמותו, ומרובה במקוריות עושר מספרו, אשר ממנו הכל. זאת היא התכונה המשלמת, הפוסקת את הזוהמא של הנחש, ההולך אחר תאות עינים הגסות._ ובהתקבצות כל הסגולות, הכרת פילוס כל ארחות החיים בלי נטיה מיוחדת לצד אחד, ע"י סקירת האחדות האמיתית, יסוד השי"ן, והנטיה המגמתית לצד הימין והמעלה, יסוד הדל"ת, וההחלטה הפנימית של ידידות אהבת האיכות והאורה הפנימית, לשומה עיקר לעומת כל הבתגרבות הכלים הגסים מרחיבי המקום המגושם, יסוד היו"ד , הנם כולם מכשירים 7 חפיפת 8 צל שדי, שדי באלהותו לכל בריה, ושאמר לעולמו די. כי לעומת הצמצום המוגבל של הכמות, יוכל להיות מואר בשטף אור יקרות, באור עולם 10 , ההולך ומוסיף מנחל עדנים 11 וטל עליון להחיות כל נשמה, ולהופיע אור חיים על כל אפסי ארץ, באור ישועה, בחכמה 12 וענות צדק, הנובעים מדעת ד' ודרכי טובו באמת, לעטר בהם את ישראל בתפארה, בדרך חיים ו"הליכות עולם, הלכה למשה מסיני" 13 ._

כא. .1 בנדפס בחבש פאר נוסף: שבההויה. .2 בנדפס שם: בבהירות. .3 נדרים סב, א. .4 תהילים קלה, ד. .5 בנדפס שם: ו"לא. .6 ירמיה י, טז. .7 בנדפס שם נוסף: אותנו. .8 בנדפס שם: לחפיפ. .9 חגיגה יב, א. .10 בנדפס שם: כאור. .11 בנדפס שם נוסף: בחסד. .13 עיין ירושלמי מגילה פ"א ה"ה. דף ס"ב ע"א.