עין איה על שבת ו יא

<< · עין איה על שבת · ו · יא · >>

(שבת ס.): "רבי אילעאי ב"ר אליעזר אומר, במערה היו יושבים ושמעו קול מעל גבי המערה, כסבורין היו שבאו עליהם אויבים, דחקו זב"ז והרגו זא"ז יותר ממה שהרגו בהם אויבים".

הדמיון, לא לבד שיפעול רעה במאורע פרטי, במקום שהמצב בפרטיותו מכשיר את קלקלתו, כ"א הוא עושה את הרושם הרע שלו על כל מהלך החיים, מרחיק את האדם מקישור הגון וכשר עם העולם הגדול והרחב. ולא רק מפני פחד אויב הדורש מחבא לשעתו הוא בא במערה הסוגרת בעדו את האור העליון הבהיר המאיר את כל העולם כולו בכבודו, כ"א מצד עצם טשטוש החיים ושנאת האור, שהדמיון הרע מטביע בנפש תכונה קבועה לשבת במערה. והרשמים הבאים מהעולם החיצוני הם בעצמם נהפכים לדברים איומים ומפחידים, והסדר המעשי שהדמיון פועל להכשירו ולהביאו לידי מעשה, הסנדל המסומר, הוא בעצמו נהפך לכלי מחבל, לרעוץ ולרוצץ יותר מכל אויב._

<< · עין איה על שבת · ו · יא · >>