עין איה על שבת ה לד

(שבת נה.): "ר"ש ב"נ אמר, אלו בנ"א שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תי"ו".

הקיום שבא בלא הכרה פנימית והכשר עצמי לאורה של תורה וטעמי מצותיה, המלאים - אף במה שנגלה מהם לכל דורשי אמת - זיו חיים יושר וצדק, הולך הוא דוקא ע"פ עצם סדרה של תורה. רק כפי המבואר בתורה יוכל אדם כזה לעשות רצון קונו, אבל לא יוכל לחדש ולדון דבר מדבר בחידושי אמת, באופן שיהיו כל הרעיונות והדיעות המתילדים בלבבו מצד קדושתה של תורה, הולכים ומצטרפים, הולכים ומתרבים, עד אין קץ. לא כן הוא חלק האדם שכבר התעלה להכשר השכלתה של תורה, שבא למדה זו שיודע את קונו, ומשיג את החפץ העליון המבוקש בכללותה של תורה, והכח הגנוז המתפרט בפרטיה מאור העליון, הוא משתמש בכל עניני התורה המצות וכונותיהם כשימוש האותיות הכוללים כל הצירופים שבעולם, להביע בהם המון מחשבות, ורגשות לאין תכלית. אלה הם דבקים בתורה בעצמם ובבשרם, אצלם מאירה אורה של תורה אפילו באור פניהם החיצוני, אצלם עומדת התורה כולה במדרגת אותיות הכוללים כל המבטאים, והמבטאים נולדים מהם חדשים בכל עת ורגע, "כי עדותיך שיחה לי" . סידורה של תורה וערכה נערכת אצלם כערך כלל האותיות, שהם אבות כל מה שמצורף ושעתיד להצרף, כך כל מה שנולד ושיולד לטובה, לאמת, ליושר ולחכמה, הכל נובע מאורה של תורה, והדרכת מצותיה למימינים בה, ובכל עת מצטרפים הרעיונות הפזורים לדברים שלמים, המפיעים דברים מלאים לכל ענין וכל חפץ, אלו בנ"א שקיימו את התו"כ מאלף ועד תיו .

לד. . תהילים קיט, צט.

<< · עין איה על שבת · ה · לד · >>