עין איה על שבת ב קצא

(שבת לב.): "רב לא עכר במכרא דיתיב כיה עוכד כוככים, אמר דילמא מיפקיד ליה דינא עליה ומיתפימנא כהדיה".

שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה עובד כוכבים, אמר שטנא בתרי אומי לא שליט. ההבדלה שבין ישראל לעמים היא מסוייגת בין אלה הקצוות שאמרו חז"ל כמקולקלים שבהם יש תוכחה על מה שעשיתם, וכמתוקנים שבהם יש תוכחה על מה שלא עשיתם. והנה אם יסוד הדברים המתוקנים שבאנושיות הולכים דוקא ע"פ מהלך הטבע הפשוט והמקולקלים באים ברובם ע"י הענינים המלאכותיים שהחברה האנושיית חדשתם או להיפך, ישנם כמה חילוקי ענינים, ותלויים ההבדלים לפי מצב העמים והמדינות. לפעמים נביט על הטבע הכללי מהצד האנושי באין הפרש בין עם לעם, אבל כיון שמגיעים אנו לפרשת החלקים המוסכמים שברוח האדם המתחרה את הטבע, אז נמצא עקבות השינויים ובאלה צריך ישראל לשמור תחומו. שאם בהם יתערב עם העמים יפול בנפילה המוסרית שנפלו בה עמים רבים ברוחם, שהיא סבת הכליון מההשגחה האלהית הכוללת כללות עמים ונפרטת ג"כ על מצעדי גבר הפרטיים, ע"כ לא עבר רב כמברא דאית ביה נכרי. כי בזה שהיא אחת ממעמדי האדם על בסיס המלאכה המחודשת חוץ לגבול הטבעי הערום, כבר הננו נכנסים בעמקי הרוח בהתנשאו לפי פעולתו הבחירית, שבזה צריך ישראל לעמוד על משמרתו ובהשתתפו עם עובד כוכבים יקלוט מתוכו את יסוד הגרוע שבנטית הרוח בנטותו מעל הטבע הפשוט. יש אמנם לפעמים ענינים מראים שיסוד ההבדלה היא דוקא בעצם טבע התכונות וכחות הנפשות, אבל הפעולות המלאכותיות וכל הדברים התלויים בהם לפעמים דוקא ע"י התיחדות עם אחד מכל העמים יוכל לשגות ולנטות מדרך הישרה. ובהיותו מעורב עם כלל האנושיות בעול דרך ארץ, אז עם השמירה העקרית של קדושת ישראל הטבעית לו, שהיא הקדושה האלהית יסוד חיינו בתורה ומצות, ינצל מכל מכשול, ע"כ לא עבר כ"א במברא דיתיכ בה עוכד כוכבים, להורות שבדברים המלאכותיים מצד הצורה החברותית שבהם, דוקא אז יותר נכון לנטות בשימושם מכל נטיה של מכשול עון בהיות הצורך האנושי הכללי נגד עינינו, אמר שטנא בתרי אומי לא שליט. המגרעות אינן כ"א מקריות, וכשהן מתאחדות ע"י התחברות אומות שונות האחת מישרת את רעותה והולכים בדרך ישרה, וישראל מתקרבים ג"כ עי"ז למטרתם להיות עם נכון ונשא, שעי"ז יכירו עמים רבים ערכם ודיעותיהם, וילמדו לדעת דרך ד' ומשפטים צדיקים מעם חכם ונבון, אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת.

<< · עין איה על שבת · ב · קצא · >>