עין איה על שבת ב קלו

(שבת לא.): "א"ל שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה".

מפני שאי אפשר לתורה אלהית אמתית, שראויה לצאת מד' אחד ב"ה בשביל תכלית האחדות האמתית של כלל האומה שתביא בסוף ליסוד אחדות המין האנושי כולו, שתהיה חלוקה לפי הנושאים ביסודה האחדותי, ע"כ היא מאוחדת והחילוק של ההבנה תלוי במקבלים כ"א לפי הכנתו, ממילא היא צריכה לפירושים בין אותם שהם מקובלים בין אותם שהם מתפרשים ע"פ חכמים בסברא ודרשה. אבל עצם האחדות המקורי מחייב שהמקום שעל ידו יוכלו כל המדרגות לקבל אורה של תורה, היא התחלפות ההבנה בפירושים. א"כ מוכרחת היא להנתן על דעת הפירושים שיהיו נדרשים לכ"א כפי השגתו בדברים העיוניים, שזהו היסוד התורי. ע"כ הדבר מוכרח שתהיינה שתי תורות, שבכתכ ושבע"פ, שבכתב להשלמת ההשפעה האחדותית ושבע"פ להשלמת ההתחלקות המוכרחת לפי שינויי גוונים ומעלות של אישי האומה ופלגותיה.

<< · עין איה על שבת · ב · קלו · >>