עין איה על שבת ב פו

(שבת כח:): "שנאמר: ותיטב לד' משור פר מקרין מפריס".

הנטיות החומריות בתחילתן הן מפסידות רק מפני כחן הבהמי כפי מה שהן מוטבעות באדם ביצירתו. זהו דומה לשור ששמו על ערך המין והתכונה הטבעית הפשוטה, שור בן יומו קרוי שורי. אמנם האדם כשאינו מגין על עצמו מפני חומריותו, הרי "לפתח חטאת רובץ"וכח הרע הולך ומתגבר יותר מכפי היצירה התכונית שבטבע. שאצל האדם אין ראוי שהנטיה הבהמית תתגדל עם גדולו, כי עיקר גידול האדם היא הצורה האנושית, השכל המכיר והמבחין, ע"כ רק בהפסד ההדרכה יבא האדם מנמיכות מדרגת השור הטבעי כפי הטבע הפשוט שעם הלידה לנמיכות מדרגת הפר, שהוא כבר מגודל בפועל ע"י כח החיים ההולך ומתרבה ע"י הרצון והגידול. והנה כפי התכונה הטבעית שעם יצירתו של אדם שכח הבהמי מגודל בו, הוא בא עם יסוד הכעס המשתמש לכח ההגנה בראותו צר ואויב, שבהתרחבות זה הכח בלא שיקול והדרכה אז יצא מגבולו להיות רק כח וכלי להגן, ויהיה ג"כ כלי משחית ומחבל. ע"כ בערך ההגנה יתגבר על האדם יותר במוקדם כחו הבהמי, ובאחזו בהגנה בכלי מלחמתו הטבעים אז כבר יעבור גבול ויחטא ואשם. אמנם אחרי שכבר סר ממנו אותו רוח טהרה והקדושה האלהית המלאה אהבת החסד והרחמים שראויה להמצא תמיד קבועה בנפשו של אדם, אז ישפל כ"כ עד שיתגלו בו תכונות בהמיות, לא לבד בערך ההגנה כ"א ג"כ בערך בקשת התועלת וההנאה. נגד שתי אלה המדרגות הן בבהמה הקרנים והפרסות, הקרנים, להגן כשכבר יש אויב, והפרסות, ג"כ לעת שלום לבקש את הדבר המועיל והמהנה. והאדם בנטותו לדרכי הבהמה, כיון שהכיר את ירידת מעלתו והקריב קרבן למען יתרומם אל הקדושה העליונה ורגש הטהרה האלהית, הבאה ע"י רגשי קודש שרק האדם יוכל להרגישם בעומק נפשו ביחושו לאדון כל המעשים ב"ה, אז הוא מכוין כנגד הכח הבהמי הטבעי הפשוט שהוא צריך להמלט מצד הגרעון שבו, שהוא ערך השור. ועוד נוסף שגם נפל בפח של כח הגידול הבהמי שהתגבר עליו ע"י ההנהגה יותר ממתכונתה שעם היצירה, זהו רושם הפר המגודל. רושם השור אמנם הוכר בו בהתעוררו לקראת מבקש רעתו, בשימוש הקרנים, ובערכו של האדם הוא שימוש האגרוף להגנה, בהעבירו את מדתו מצד ההמשכה הבהמית. ונוסף ע"ז ג"כ ההמשכה לבהמות בבקשת הערב והמהנה, להיות דורך בדרך בהמה, מפרים. והנה הנטיה השניה כבר היא מתפצלת מפני שבאה כבר מהתגדלות החומריות ע"י הרכבה של טבע וחינוך מעשי בפועל. אמנם הקרן, קרן השור, היא רק קרן אחת, רק הנטיה הטבעית הפשוטה להגנה, אבל ירידה היא לאדם בהיותו צריך להשתמש עמה. כי בצד השלמות האנושית כבר יש לכח קיומו כלי אחר לגמרי, "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ" , וגם מאויבי בנ"א "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך" . ואין האדם בהשלמתו וקרבתו אל האלהים, צריך כלל כח בהמי ונטיה חומרית ג"כ לשימוש ההגנה. ולכפר עון והסרת חטא ראוי שיקריב את רושם תחלת הנטיה של הנפילה שבאה ע"י התבהמותו, שור פר מקרין מפרים.

<< · עין איה על שבת · ב · פו · >>