עין איה על ברכות ט שמה

<< · עין איה על ברכות · ט · שמה · >>

(ברכות סג:): "ומיץ אף יוציא דם, כל תלמיד שכועם עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור, ומיץ אפים יוציא ריב, כל תלמיד שכועם עליו רבו פעם ראשונה ושני' ושותק זוכה להבחין בין ר"מ לד"נ, דתנן ריש"א הרוצה שיחכים יעסוק בד"מ וכו'".

הלימוד המעשי ביחוד בנוי הוא ע"פ נושאים ידועים, ע"כ .ראשית הלימוד הוא הניסיון של הנושאים, הניסיון הוא המביא להכיר את הדברים התלויים בחושים הדקים, ומזה המין ההבחנה בין הדמים. ומי שברב סבל והכנעה לרבותיו יקנה לו יפה את כח השימושי הנסיוני, יבא מזה למערכה העליונה של הלימודים, עד שברוחב ידיעתו יוכל להגדיר כללי וערכי הלימודים, שלזה דרוש חכמה רבה באין ערוך יותר מהידיעה הצריכה לאיזה פרטים. דיני ממונות ודיני נפשות הם נחלקים בכלל, כי כל ענין יש להביט עליו משני צדדים, בפרט במקצע המשפט, מצד הענין הפרטי של אותו הנושא ומצד השייכות של אותו הנושא אל המעשים הרבים והמארעות שחוץ לו. וההבדל שבין דיני ממונות לד"נ הוא, כי בדיני ממונות מיוסד הדבר הרבה על תיקון זה הנושא, לתקן העול שבין אדם לחבירו. והיחש של הענין אל תיקון הציבור בהוה ובעתיד הוא ענין נטפל לו. ובדיני נפשות שבאים עפ"ר על ענינים שאין לתקנם ולהשיבם, עיקר ההשקפה צריך להיות בהם על ערך פעולת המשפט בתיקון הכלל. ממילא מובן שהריבוי של הפרטים מוכרח בד"מ להיות יותר משתנה. בגוניו מבד"נ, שהרי הענינים הפרטיים אין לשינוייהם קץ. ע"כ דיני ממונות הוא מקצע גדול בתורה שמביא להתחכם יותר מד"נ ושארי המקצועות. אבל מי זה יעמוד על עומקו של זה החילוק מכל צדדיו בהבנה שלמה ומפורטת, עד שיהי' בכחו להוציא מתוך בירור הכללים הגדולים חילוקים ויסודות פרטיים, מי שהרבה לסבול עול רבותיו מעניני השימוש פעם ראשונה, ומעניני הלימוד פעם שני'.

<< · עין איה על ברכות · ט · שמה · >>