עין איה על ברכות ט רכב

(ברכות סא:): "אמר רבא כגון אנו בינונים, א"ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה".

רבא חשב שיסוד המשפט להחליט על ידו שהוא צדיק רשע או בינוני לא יבא מצד מסקנת המשפטים, כ"א מצד הרעיונות הנופלות בלבו של אדם לפי ההשקפה. שבצדיקים גמורים לא יבא כלל ברעיונם שום משפט כ"א המאומת לצדק ולטוב, ולבינונים יבאו ג"כ רעיונות נוטות לצד משפטי הרע, אע"פ שאחרי העיון השכלי ידחי אלה הרעיונות שאינם מוסכמים ע"פ הטוב האמיתי, מ"מ מאחר שיש מקום בנפש שמחשבות שאינם ע"פ הצדק והטוב האמיתי יבאו על הלב, כבר יצא אדם כזה מכלל הצדיקים, והוא האדם באשר הוא אדם ראוי הוא שגם בהיותו בתכלית היושר והתיקון יעלו .לפעמים מחשבות ברעיוניו שאינם כפי הצדק והמוסר הטהור. אמנם זהו כחן של צדיקים, שמחשבות כאלה הם אינם מתקבלות אצלם בתור מסקנות פעוליות כ"א הם נדחות. ואם נדון לפגימה בגדר הצדיק כל רעיון שהוא רק עולה על הלב, אפילו אם לא יקום ולא יצא לפועל והסכמה שכלית פנימית כלל לא תהי' עליו, לא שבקת חיי לכל ברי'. ע"כ גדר הבינוני הוא שכ"כ התעצמו בו גדרי הטוב עם הרע, עד שלא יבחין בתערובות הרע שבמוסרו, ויבא ג"כ על פיה לידי החלטה. אבל מי שבהחלטתו אין תערובות רע אפשרית כ"א במעוף רעיונו לבדו, ודאי נחשב הוא בין צדיקים גמורים.

<< · עין איה על ברכות · ט · רכב · >>