עין איה על ברכות ט קצג

(ברכות סא.): "בשלמא למ" ד פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני".

הרגש הוא ערך אחור לגבי השכל שהוא הפנים, הקדם. וכ"ז הוא בהיותו מוכר בתור תכונה שלמה משמשת לעצמה ולא בתור כח נחלש של השכל. וכאשר קרבת אלהים במעשים ועבודה לאדם אפשר ליסד רק ע"פ תכונת הרגש, שהוא ג"כ יצור כפיו של יוצר כל, והקבלת האדם את קונו לפי ערכו בטעם הרגש היא העבודה הרצויה שהרבה פינות התורה נוסדו עליה. נאמר בהשגת אדון הנביאים, "וראית את אחורי ופני לא יראו" . אמנם תהי' יצירת הנפש המיוחדת לכח האשה, בפיוטית והציור, המכונן ברגש רק נובלות ותולדה נחלשת מרוב השכל, אין לתאר את היצירה האנושית מצד השכל והרגש בשם אחור וקדם, כ"א יצירה אחת שלמה בעלת מעלות עליונות ומעלות שפלות, כערך ראש ורגלים. אמנם האחור והקדם עומדים במערכה אחת וכ"א שלם בכחו העצמי.

<< · עין איה על ברכות · ט · קצג · >>