עין איה על ברכות ט קכט

<< · עין איה על ברכות · ט · קכט · >>

ר"א אמר כוכבא הוא דעקר .מהך גיסא דכבלא וחזי לי' חבריה מהך גימא דכסלא, ומבעית ומחזי כמאן דעבר: אחת מסבות האפשריות של הארכת הקצה של כוכב השביט המתארך מאד כתבנית שבט מתפזר, הוא מסבת הפרעות הבאות בצבא השמים ע"י פעולות כח המושך שלפעמים פועל איזה כוכב על חבירו, ולפעמים מוציא כוכב אחד את חבירו ממסלולו הקבוע, עד שאף שלפי מהלך הקבוע של הכוכבים לא הי' אפשר להיות פועל לפעמים כוכב על כוכב השביט להאריכו ולמתח איזה חלק ממנו. אמנם כשמזדמן שנעקר איזה כוכבא ממסלולו הקבוע, ע"י איזה השפעה של כח מושך מכוכב אחד המתהלך בקרבתו, בערך כזה שאפשר לו להשפיע עליו להגותו ממסילתו, אף שהוא בהך גיסא רכסלא אפשר הוא דחזי לי' חברי' בהך גיסא דכמלא. כלומר ירגיש בקרבתו גם בהיותו במרחק רב ממנו, שע"י פרועתיו והגותו מארחו הקבוע הוא מתקרב אליו, עד כדי השפעה של כח מושך, וכיון שהוא משפיע על הכוכב השבטי, שהוא רפה ופרוע, הוא מבעית, שהרי בזיקין, דהיינו כוכבא דשביט אנו עסוקין, כלומר פועל הדבר עליו פעולה מזעזעת שמחרדת אותו. כי כל מה שיוסיף הכוכב התכנסות הוא קרוב יותר לעצומו ובנינו, וכיון שהוא פועל ע"י קרבתו להיות הכוכב מתמתח יותר, הוא פועל עליו פעולה ההפכית לשכלולו וחזקו, הרי הוא מבעית ומתפזר ומתמתח יותר, הוא פועל עליו פעולה ההפכית לשכלולו וחזקו, הרי הוא מבעית ומתפזר ומתמתח. ואותו החלק המתארך הוא המתקרב אל חוג הבטתינו, ובא לגבול מסילת שיטת שמשינו, ומתחזי כמאן דעבר. אבל רק החלק הנפעל שהוא החלק הפרוע ורפה הוא העובר, ולא עצם הכוכב הבא כבר לידי איזה בנין ואימוץ, כדברינו לעיל. דאם הי' כן הוה חריב עלמא, אלא הבעיתא החרדה של החלק המתרופף היא העוברת, ובודאי פועלת ג"כ התנועה הגדולה הזאת בכל עצמותו של הכוכב, כשחלק מגופו מתארך ומתמתח ע"י כח הפרעות שבמסלולים השמיימים, הנערכים מאל דיעות, המסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, עד שהבעיתה והפרעת הסדר היא ודאי אחת מהכנות היותר נחוצות לבנינו ושכלולו, ע"פ עצה עמוקה של פלא יועץ ב"ה שכחו מלא עולם.

<< · עין איה על ברכות · ט · קכט · >>