עין איה על ברכות ט צ

(ברכות נו.): "א"ל חזאי דשא כרייתא דנפיל א"ל אתתך שכבא".

החיים נחלקים למערכות פנימיות וחיצוניות. הצד החיצוני של החיים שערכו גדול, הוא חיי המשפחה שהאדם פועל בהם להיות חבר לאגודת קיום העולם החיצוני. והחיים הפנימיים, הם ההרגשים הפנימיים המעולים שבהם, המיוחסים לטוב ולקדושה מצד עצמו. ע"כ יחש ישר הוא הציור של דשא ברייתא לאשתו של אדם. במובן יותר רוחני מתראים לנו החיים החיצוניים והפנימיים בחכמה ויראה. והחכמה היא המסגרת לחיים הפנימיים, יחוש לפעמים החכם בנפשו פנימה מושגים כאלה שהם לו מקור אורה, ואורם גדול ומבהיק מאד עד שאי אפשר למוסרם לציבור, שאינם יכולים לקבלו. אמנם היראה היא התעודה המשותפת המוסריות במעשה וברגש המאגדת את כל הפרטים אל הכלל והכלל אליהם, היא יסוד החיים החיצונים, "אשה יראת ד' היא תתהלל" וערכם דומה מאד. גם על ערך היראה אמרו חז"לנ בהחסרה אל התורה, משל לאדם שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו.

<< · עין איה על ברכות · ט · צ · >>