עין איה על ברכות ט סט

<< · עין איה על ברכות · ט · סט · >>

(ברכות נה:): "לק"ם מה שנאמר כל החלומות הולכין אחר הפה, אטו כל החלומות הולכין אחר הפה קרא הוא, אין כדר"א מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה, שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן הי'".

מפני שאחת מתכליות החלום היא ההודעה של העתיד כשישלמו תנאיו, וכאשר אנו רואים שהוראות החלום המה יכולים להיות בגונים מתחלפים והוראות שונות, מוכרח הדבר לומר שהחלום עם הפתרונים הוא מערכה אחת במציאות, כמו שעלינו לאמר ששכל האנושי עם הכחות הטבעיים שהוא משכיל איך להשתמש בהם הוא מערכה אחת במציאות, ולכתחילה נוצרו כך שיבאו לידי מדה זו של ההכרה הברורה איך להשתמש בהם ע"י שכלו. וכמו כן תורה שבכתב ותורה שבע"פ, כיון שתורה שבכתב יכולה להדרש על פנים שונים ע"כ לומר שכך נתנה שתתחבר עם תורה שבע"פ, והשכל הטהוה עם כללי הקבלה וילדי הזמן יורה האמת איך להוציא דיעות והלכות חדשות, וכן כל דבר שהוא מרובה בהוראותיו צריך הוא למפרש שיוציא אל הפועל כל ההוראות הגנוזות. ע"כ הוא לכתחילה נערך שיוציא פעלו כפי הפתרונים. והסגנון מקביל כאן לאמר מה שנאמר על הידיעה של כל החלומות הולכין אחר הפה, אע"פ שנלמד מדיוק המקרא ויהי כאשר פתר לנו כן הי', כי ה"ז בא ללמד ונמצא למד שכן הוא דבר ד' שיש בו פנים מפנים שונים, כל האפשרי להאמר נתנה להאמר בה, והכל הולך אחר הפה המגדיל תורה ומאדירה. ע"כ נמצא זה הנימוס ג"כ בחלום שהוא א' מששים בנבואה.

<< · עין איה על ברכות · ט · סט · >>