עין איה על ברכות ט כו

<< · עין איה על ברכות · ט · כו · >>

(ברכות נה.): "ואר"י אמר רב שלשה צריכין רחמים, ואלו הן חלום טוב ושנה טובה ומלך טוב, כו'".

ישנם שלש סבות שמונעות את האדם מן הרחמים. או שיחשוב שהדבר הוא קטן כ"כ ואינו תופס מקום בעולם האנושי עד שאין כדאי לבקש עליו רחמים, וממילא אין לו לפי השקפתו קשר עם התפילה ובקשת הרחמים. ויש אמנם דבר שיהי' חשוב אצל האדם לבקש עליו רחמים, אבל לא ישכיל שהרחמים צריכים לבא בעוד מועד שתהיינה הסבות הולכות בדרך הטובה, ובהיות האדם בלתי משיג יחש הסבות וקשורם זה לזה יחשוב שאין צורך להקדים את הרחמים בתחלת ההתהוות של קישורי הסבות, ויאחר בזה מן המועד, כי אין ראוי להתפלל על מעשה ניסים כ"א על מהלך הקישור של הסבות ע"פ האורח הטבעי שיתהלכו במשרים. וע"ז הוקבע חק התפלה, שהעלי' המוסרית של האדם תשמש בתור אחת מהשלשלאות החקיות של המציאות, ע"כ היא צריכה לבא בעתה הראויה לה. ויש דבר שיחשוב האדם שלא תועיל ע"ז תפילה מפני איזה חק קבוע בהנהגה. ועל כל אלה למדנו שצריכים רחמים למרות המשפט הפשוט. חלום טוב, האדם יחשוב מה הנה החלומות כי אשית עליהם לב להתפלל עליהן שתהיינה טובות. אבל משגה הוא, כי מצב החלום פועל הרבה על האדם, השינה היא חלק אחד מחלקי חיי האדם, וכשיהיו חלומותיו טובים הלא יעבר עליו חלק מחייו מלאים נחת וקורת רוח, שלבד חיי שעה הטובים יפעלו ג"כ על מצב הגוף והנפש. שבהיות חלומותיו מלאים פחד ובלהות, יעונה על משכבו ונפשו תחלש וכוחותיו יתמעטו, או אם ימלאו הוללות ותועבה ודאי יפעלו לרעה על מצב נפשו ומוסריותו. ואיך אפשר לאמר שיהי' האדם נעזב אל המקרה במצבו השינתי, בעת אשר אנו רואים שתוצאות רבות לטוב ולרע נכונות לו להיות לו לעזר או לנגדו בכלל מצבו בחיים ממעמד החלומות. וכיון שהם נוטלים מקום בחיים ודאי צריכים הם רחמים, וכדאי להתפלל עליהם, ובודאי הם ג"כ נקשרים יפה אל המצב המוסרי ככל עניני האדם הכלליים והפרטיים. שנה טובה, השנה קשורה במצבה כולה במאורעותיה הראשיים, מצב האוירים, הקציר והבציר החום והקור עם בריאות האדם וכל החי קשורים הם זה בזה. ע"כ תפול התפילה על כללות השנה, ולא יקח לו האדם ענין פרטי אחד הנוגע לו לפי מצבו הפרטי להתפלל עליו, כי בכלל קשורים הם הענינים מראשית השנה עד אחרית שנה זה בזה. ע"כ ראוי שתהי' התפילה מוקדמת וכללית, לא פרטית ומאוחרת. כי בשעה שכבר נעשו הסבות המסובבים מהם הם הכרחיים לבא אם לא במעשה ניסים, שלא ע"ז בנויה התפילה בכללותה, כ"א בחזון יקר יוצא מן הכלל. ע"כ יהיו הרחמים רק על כללות של שנה טובה. ומלך טוב, שחופש הבחירה האנושית תגזר אומר שאין אפשרות להועיל כאן רחמים, כי הדבר מסור ברצון המלך ובחירתו, למדנו כאן כי כ"כ מושפע הוא המלך מחזיונות הכלל שמביאים אותו להחלטת הנהגתו, עד שבחירתו החפשית אינה פועלת בו בדרך רשום, כ"א המקרים הכלליים של הנהגת המדינה ומוסר האנשים, ומעמד המוסרי הכללי ומצב השלום בעולם בכללו, כל אלה יפעלו על החלטת המלך וגם על מזגו ותכונתו. ע"כ הוא מושפע ונפעל יותר ממה שהוא פועל בבחירה חפשית וצריך גם הוא רחמים. והרחמים, שמתפשטת תועלתם על החוג היוצא מחפשיות הבחירה ממילא יפעלו על הנהגתו לטובת הכלל והפרטים של בני מלכותו.

<< · עין איה על ברכות · ט · כו · >>