עין איה על ברכות ה ק

(ברכות לג:): "בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כב' רשויות".

יסוד ההודאה באה מהכרה שהשם ית' בהנהגתו ומעשיו בלתי מוכרח והוא הוא בעל הרשות הגמורה, כד' חוה"ל בשער עבודת האלוהים שהטובה הבאה ממי שלא כיון לה תסולק ממנה חובת ההודאה. ובאשר השם ית' רק הוא לבדו הוא הבעל הרשות הגמורה שאין עמה צד הכרח וכל זולתו הם נפעלים מכחו ויש בהם על כל עניניהם צד של הכרח. מפני שהחופש הוא שלימות ונמצאת בשלימותה רק אצל המלך שהשלום שלו, ע"כ רק הוא ית' הוא יחיד ברשות. ע"כ הוא לבדו הוא אל ההודאות, והחופש הנמצא בבעלי בחירה עצם מציאותה מוכרחת מכחו ית', שהכריח מציאותה ברשותו החפשי הגמור.

<< · עין איה על ברכות · ה · ק · >>