עין איה על ברכות ד ז

(ברכות כז:): "א"ל אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי איך יכול החי להכחיש את החי".

רמז לו שאף לפי דעתו של ר"ג, שאינו רוצה לבא בדין זה מטעם תקנת ב"ד כ"א בתור דורש על כונת ב"ד הראשון של אנשי כנה"ג שתקנו התפילות, אז אם לא היתה החקירה מגעת כ"א על כונתם, שהיתה דעת ר"י שכונתם לא היתה כדעת ר"ג בהם, אז אף מ"מ מטעם שלום האומה, כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל, הי' ראוי להסכים לדעתו של ר"ג ושלא לענות על רבי, כי יכול החי להכחיש את המת ואמתת דעתם של הראשונים המתקנים לא תודע. אבל כיון שר"ג רוצה לדעת דעתו של ר"י הפרטית, והוא כבר אמרה, זה א"א לו להכחיש ע"כ מוכרח שיתברר הדבר ע"פ סברא ומנין.

<< · עין איה על ברכות · ד · ז · >>