עין איה על ברכות ג כג

(ברכות יט.): "ההוא דאשתעי מלתי' אבתרי' דמר שמואל, ונפל קניא מטללא ובזעה לארנקי דמוחי'".

המוח הוא מקום השכל, והקרום הוא מצמצמו ומקיפו. להורות כי שלימות האדם לצמצם מחשבותיו ולא ישלחם לחפשי, והיא להקנות לו המדה הטובה לחוס על כבוד קונו, שלא יחקור במופלא ממנו. והנה כבוד שמים יתרבה בעולם רק ע"י כבוד התורה ולומדיה. ע"כ מבזה ת"ח אפיקורוס נחשב¹, כמי שמקלקל דעותיו ע"י שילוחם חפשי לחקור במופלא² ובמה שלא הורשה² מטבע האנושי כלל להתבונן בהם, לי ממיעוט כבוד ת"ח יבא למעט בכבוד שמים, כמו שכ'³ "שתו בשמים פיהם", ע"י מה ש"לשונם תהלך בארץ", וכד' הרמב"ם בסוף ה' טומאת צרעת. ע"כ כשסיפר ובעט בכבוד ת"ח, נפל קניא מטללא. להורות על מיעוט בכבוד שמים, הנדמה לפי הציור הפשוט, החושי, למשל לשוכן מרומים. כדאמרי' לקמן⁴ רבא אחוי לשמים טללא, על שאלת, רחמנא היכא יתיב, להורות כי שכלו, כשכל ילד נגד שכלו של מר שמואל, ואין ראוי שיעיז לדבר בו. ולפי ערכו הורוהו אות למיעוט בכבוד שמים, והוראה כי יפסיד הפעולה של ארנקי דמוחי', שמפני כבוד שמים מגביל מחשבותיו של אדם בטבע. ובמעטו כבוד חכמים, כאילו נוגע בכבוד שמים וג"כ יבא לידי זה, והכל הוא משום דקוב"ה תבע ביקרי', כי עמוד המוסר והצדק, ועבודת ד' השלמה בעולם, תלויים בכבוד התורה וחכמיה.

<< · עין איה על ברכות · ג · כג · >>