עין איה על ברכות ב עה

(ברכות יז:): "מאן אבירי לב גובאי טפשאי, כו'".

כמו שיש אביר לב, שמתקומם נגד רגשות האדם הטבעיות שמתעוררות לרעה. כן יש אביר לב, שמתקומם נגד רגשותיו הטובות שנוטות מעצמן לדרך טובה ע"י מקרים טובים שמזדמנים לו, לראות בגדולת התורה ויקר ערך השלימות האמיתי. ואבירי לב הללו רחוקים הם מצדקה, כי התחלת הצדקה באה ע"י רגש הלב, לראות בצערו של העני. וכשמלמד עצמו לעמוד בחזקה נגד רגשותיו הטובות יתאבן לבו, ויתרחק מצדקה, אע"פ שגם הרגש האנושי מכיר נחיצותה.