עבודת הקדש (גבאי)/חלק ד/פרק כב

תבנית:עבודת הקודש (גבאי)

מדרגות הנבואה כפי מה שחלקום חכמי האמת ע"ה ארבעה מדרגות. המדרגה האחת העליונה שבכלן היא מדרגת נבואת אדון הנביאים משה רבינו ע"ה, והשנית מדרגת נבואת שאר הנביאים ע"ה, והשלישית מדרגה למטה מאלו והיא מדרגת רוח הקדש, והרביעית היא המדרגה הנקראת לרז"ל בת קול, ואמנם הבדל מדרגת נבואת משה ע"ה ממדרגת נבואת שאר הנביאים ע"ה רמזוהו חז"ל באמרם בפרק החולץ, תניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה:

ובויקרא רבה אמרו בזה הלשון מה בין משה לכל הנביאים, רבי יהודה ברבי אלעאי ורבנין, רבי יהודה אמר מתוך תשע אספקלריאות היו הנביאים רואים, הדא הוא דכתיב וכמראה המראה אשר ראיתי וגומר, ומשה ראה מתוך אספקלריא אחת שנאמר ומראה ולא בחידת, ורבנין אמרין כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא מלוכלכת הה"ד ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, משה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת הה"ד ותמונת יי' יביט עד כאן:

וסוד הענין כי זכה משה להתנבא במדת הדעת סוד הרחמים השם הגדול בשם הנכבד בייחוד אחד, והוא סוד ודבר יי' אל משה פנים אל פנים וסוד פה אל פה אדבר בו פנים מאירים סוד אספקלריא מאירה בפנים שאינם מאירים סוד אספקלריא שאינה מאירה בייחוד גמור, והוא ע"ה ידע השם הגדול והשיגו בנבואה מתוך השם הנכבד, וזה סוד וידבר יי' אל משה לאמר בכל התורה דבור ואמירה, דבור כנגד תורה שבכתב מקום נבואתו של משה, ואמירה כנגד תורה שבעל פה, להודיע כי היו מתייחדים בהשגת משה והיה משיג ויודע זה מתוך זה מה שלא עלה שום נביא למדרגה ההיא, כי האבות שמדרגת נבואתם באל שדי סוד אספקלריא שאינה מאירה יודעים היו השם הגדול שהיה בה בייחוד, אבל לא השיגוהו בנבואה, וזה סוד וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם, כלומר השם הגדול סוד הדעת לא השיגוהו האבות להתנבא בו, אבל נבואתם במראה, וזה סוד וארא ולא יתודע להם בשמו הגדול בנבואה אלא בה סוד המראה מדת הדין רפה וממנה הדבור להם ובה היה מתנהג עמהם:

ומה שנמצא כי נתייחד הדבור ליהושע כענין התיחדו למשה במדרגה ההיא באמרו וידבר יי' אל יהושע לאמר, איפשר לומר כי מה שהיתה מאירה בשאינה מאירה בייחוד בא להורות אבל לא שהשיגה בנבואה, והנה זאת היא מדרגת האבות כמו שכתבתי:

אבל קבלתי בברור כי השגת שעה היתה ולא קבלתי טעם הדבר, ואומר אני כי טעם הדבר לפי שהדבור ההוא מעסקי תורה שבכתב ומצוה ממצותיה שנצטוה בה משה, ולזה עלה למדרגתו לעילוי המצוה ולמעלת התורה דמעלין בקדש ואין מורידין, אבל לא התמיד בה כי לא עלה שום נביא אל מעלת פנים אל פנים זולת משה ע"ה ועל הדרך שכתבנו, זו היא קבלת כל חכמי האמת פה אחד במדרגת נבואת אדון הנביאים ובמדרגת נבואת האבות, וכן היא קבלת המאור הקדוש רשב"י ע"ה כי האמת אחת בפי הכל:

וזה לשונו במדרשו, (ח"ב כ"ג ע"א) ר' שמעון הוה יתיב יומא חד, ור' אלעזר בריה ור' אבא א"ר אלעזר האי דכתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם, מהו וארא ואדבר מיבעי ליה, א"ל אלעזר רזא עילאה הוא, תא חזי אית גוונין לאתחזאה וגוונין דלא מתחזיין ואילין אינון רזא עילאה דמהימנותא ובני נשא לא ידעי ולא מסתכלי, ואלין דמתחזיין לא זכה בהו בר נש עד דאתו אבהן וקיימו עליהו, ועל דא כתיב וארא חמו אינון גוונין דאתגליין, ומאן גוונין אלין דאל שדי דאינון גוונין בחיזו דלעילא, ואלין אתחזיין וגוונין דלעילא סתימין ולא אתחזיין ולא קאים בר נש עליהו אלא משה, ועל דא כתיב ושמי יי' לא נודעתי להם, לא נגליתי להם בגוונין עלאין ואתימא דאבהן לא הוו ידעין בהו אלא הוו ידעין מגו אינון דאתגליין:

כתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, מאן אינון משכילים אלא הוא חכם ואסתכל מגרמיה מלין דלא יכילו בני נשא למללא בפומא ואינון אקרון משכילים, יזהירו כזוהר הרקיע מאן זוהר הרקיע דא רקיעא דמשה דקיימא באמצעיתא והאי זוהר סתים ולא אתגליא וקיימא על ההוא רקיעא דאתחזיין ביה גוונין, ואינון גוונין אף על גב דאתחזיין ביה לא מזהרי כזהרא דאינון גוונין סתימין, תא חזי ארבע נהורין אינון תלת מניהו סתימין וחד דאתגליא נהורא דנהיר נהורא דזהרא ואיהו בהיר בהירו דשמיא לזכו נהורא דארגוונא דנטיל כל נהורין, נהורא דלא נהיר ואסתכל לגבי אלין ונטיל לון ואתחזיין ביה אינון נהורין כעששיתא לקבל שמשא, ואלין תלת דקאמרן סתימין וקיימי על האי דאתגליא ורזא דא עינא בעינא אית גוונין דאתגליין רשימין ביה וכלהו לא מזדהרי בגין דקיימי בנהורא דלא נהיר, ואלין אינון בגוונא דאינון סתימין דקיימי עליהו ואלין אינון דאתחזיין לאבהן למנדע הנהו סתימין דמזדהרי מגו אלין דלא מזדהרי ואינון סתימין אתגליין ליה למשה בההוא רקיעא דיליה, ואלין קיימין על אינון גוונין דאתחזיין ביה בעינא ורזא דא סתום עינך ואסחר גלגלך ואתגליין אינון גוונין דנהרן דמזדהרי ולא אתיהיב רשו למיחמי אלא בעינין סתימין בגין דאינון סתימין עילאין דקיימי על אינון גוונין דאתחזיין דלא מזדהרי, ועל דא תנינא משה זכה באספקלריא דנהרא דקיימא על ההיא דלא נהרא, ואבהן הוו חמאן מגו אלין גוונין דאתגליין אינון סתימין דקיימי עליהו דלא נהרן, ועל דא כתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי באינון גוונין דאתחזיין, ושמי יי' לא נודעתי להם אלין גוונין עלאין סתימין דזכה בהו משה לאסתכלא ורזא דעינא סתים וגליא סתים חמי אספקלריא דנהרא אתגליא חמי אספקלריא דלא נהרא, ועל דא וארא באספקלריא דלא נהרא דאיהו באתגליא כתיב ביה ראיה באספקלריא דנהרא כתיב ביה ידיעה, דכתיב לא נודעתי, אתו ר' אלעזר ור' אבא ונשקו ידוי, בכה ר' אבא ואמר ווי כד תסתלק מעלמא ואשתאר עלמא יתום מינך מאן יכיל לאנהרא מלין דאריתא עד כאן:

והמבין מה שכתבתי יתבארו לו דברי המאמר הקדוש הזה כי כלם נכוחים למבין ומבקשי יי' יבינו כל, והוא יתברך בכבודו ובעצמו מפיו הודיע הבדל מדרגת נבואת משה רבינו ע"ה ממדרגת שאר הנביאים ע"ה, והוא שאמר בתוכחת מגולה לאהרן ומרים ויאמר שמעו נא דברי וגו' וזה כי תחלת הענין אמרו ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' ופרשה זו מחוברת וקשורה למעלה לשני העניינים אשר קדמוה והם התאוננות העם. ומנוי הזקנים:

ואמנם אל הראשון באמרו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו, וקבלו רז"ל בכה למשפחתיו על עסקי משפחת על עריות הנאסרות להם, וזה מקום ועלה לתמיהתם על רבם אדון הנביאים על אדות האשה הכשית אשר לקח והיא בת יתרו לומר האם אין בבנותיו של אברהם אבינו אשה ראויה לו עד שיקח אשה נכרית הואיל ועתידות להיות קצת מבנות עמנו נאסרות על ידו, וכתיב ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך והוא הדין שלא תקחנה לך לאשה וגוף טהור וקדוש כמשה איך נתגאל באשה נכריה, אין זה כי אם מחשקו בה ליופיה והוא אמרם בספרי האשה הכשית מגיד שהכל מודים ביופיה וכו' ויאמרו הרק אך במשה דבר יי' וגו' זה קשור ומחובר למעלה למה שאמר ומי יתן כל עם יי' נביאים כי יתן יי' את רוחו עליהם, כלומר מה שהאציל מרוחי עליהם מרוחו הוא ומרוחו נאצל עלי רוח נבואה, ובאמרו כן חשבוהו כמתפאר בעצמו ע"ה לומר כי רוחו נאצל מרוח יי' בלא שום אמצעי, ולזה תמהו עליו ואמרו הרק אך במשה ורקין ואכין מעוטין כלומר הוא ממעט האמצעי לומר שדבר יי' בו בלא אמצעי, הלא גם בנו דבר ואמרו גם לרבות להם מעלה שבאמצעותם ובם דבר והתנבא משה, שהרי נבואתם קדמה במצרים לנבואתו ומהם נאצל רוח נבואה עליו מיד וישמע יי. זה ראיתי כתוב ולפי שהנאני עשיתי לו סמכים:

ורז"ל פירשו בספרי בענין אחר ומה שכתבתי נאות כפי פשטן של כתובים, והאיש משה ענו מאד זו היא תשובתם לראשונה, כי הוא ע"ה ענו מכל האדם, ונראה לי כי הכוונה על האדם הידוע הנקרא האדם הגדול בענקים והוא אברהם ע"ה שהיה צנוע מכל אשר על פני האדמה, וכמו שדרז"ל על אמרו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, ואמר כי משה ענו מאד מן האדם הזה ולא יתעורר ע"ה לשום תאוה ודבר גופני כלל לרוב צניעותו וקדושתו, ואם לקח את בת יתרו הוא לענין נפלא מוכרח נעלם מהם והיה להם לשאלו עליו ולא לחשדו ואפילו דרך תימה:

והסוד כי רז"ל אמרו כי תאומה יתירה נולדה עם הבל ועליה הרגו קין ובאה הקבלה לקדושי עליון כי אחר כך היה שלום ביניהם על ידי הנקבה, והוא סוד נעלם גנוז ואין להפלא איך יעלם סוד זה מעיני אהרן ומרים היות' נביאים כי אין סתרי תורה גלויים מצד הנבואה כי אם מצד הקבלה מפי משה מפי הגבורה, ואולי סוד זה לא קבלוהו ממנו ע"ה עדיין. ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם, והכוונה אם יהיה משה נביאכם שנבואתו והשגתו שלכם ומתיחסת אליכם כמו שאמרתם כי משלכם נאצל עליו רוח נבואה ולא היתה רוחו ממני ראשונה בלי אמצעי, אם כן היה די לבא מן הדין להיות כנדון ולתלמיד להיות כרבו ולא יעלה למדרגה יותר נפלאה ממדרגתכם ואני יי' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו שכן דרכי עמכם ועם שאר נביאים, אבל מדרגת נבואתו נבדלת ממדרגת נבואתכם הרבה ומזה יתאמת לכם כי לא היתה רוחו מרוחכם ולא התנבא באמצעותכם, והוא אמרו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ומאשר יקר בעיניו יתברך מאד ואהבו הזכירו בפירוש עם שהיו יודעים כי עליו היה מדבר ולכבודו היה מוכיחם:

ומכאן בא יתברך להודיע הבדל מדרגת נבואת משה ע"ה ממדרגת נבואת שאר נביאי האמת והצדק, והכוונה על דרך האמת אם יהיה נביאכם נביא יי' והוא המגיע למדרגה העליונה מהנבואה הנה זאת היא מדרגת נבואתו והיא במראה ישיגו בה כל אחד כפי מעלתו ובמראה ההיא אל הנביא ההוא אתודע בייחוד אחד השם הגדול בשם הנכבד, אבל הנביא לא ישיג השם הגדול עם שהוא יודע כי עין בעין הוא בייחוד וכענין שהתבאר למעלה, הנה זה במראה אליו אתודע או בחלום סוד הלילה אדבר בו כי הכל בכלל המראה הזאת סוד מראה אחורים, ולזה באה האל"ף קמוצה הנה עד כאן יגיעו שאר הנביאים כלם הגדולים שבהם לא יעלו למעלה ממדרגה זו ולא ישיגו דבר בשם הגדול ולא ידעוהו בנבואה אלא השגתם במראה ההיא כל אחד כפי מדרגתו כמו שנזכר בנבואת האבות ואין גם אחד שישיג המראה כלה זולת משה. והוא אמרו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא והוא שאמר לו אני אעביר כל טובי כל שהוא טובי וטוב האדם ביתו ובכל בית זה משה נאמן כי השיג את כלו והוא אמרו בכל ביתי:

ואין להקשות אם כן הרי התנבא משה באספקלריא שאינה מאירה ורבותינו ז"ל אמרו כל הנביאים באספקלריא שאינה מאירה ומשה באספקלריא המאירה, כי כבר כתבתי שאין גם אחד בכל הנביאים שישיגה כלה, והוא שדקדקו באמרם בויקרא רבה כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא מלוכלכת לרמוז כי השיגו מקצתה לא כלה וזהו מתוך, אבל משה הנאמן השיג את כלה במדרגותיה ואמרם משה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת לרמוז כי עם שהשיג השם הגדול בנבואה לא השיגו בראיה חלילה, שהרי הושב לא תוכל לראות את פני אפס קצהו ישיג והוא ידיעתו בנבואה וזהו סוד מתוך כלומר קצת. פה אל פה אדבר בו, בא להודיע ענין השגתו ונבואתו היאך השיג השם הגדול בנבואה מה שלא השיגו כל שאר הנביאים, והוא הבדל שני אמר כי פה אל פה:

ואמרו חכמי הקבלה כי תפארת ישראל הוא ברית הפה, ועטרת תפארת פי יי' והנה היו בייחוד אחד בנבואת משה ומשניהם יבא הדבור למשה בייחוד אחד וירגיש וידע בקול השם הגדול בדברו אתו, מה שאין כן בכל הנביאים כי לא ישיגו כי אם קול אחד והוא האחרון, ומראה ולא בחידות בא להודיע תכונת השגתו ע"ה אמר נבואתו לא במראה כשאר הנביאים שחידה ומשל מעורבים בה אלא מראה והוא ראיית הדבר על בוריו ופשוטו בלי חידה ומשל, וזה מהשגתו השם הגדול בנבואה שהוא המראה ועוד אדבר בזה בסייעתא דשמיא בפרק כ"ה וזה הבדל שלישי:

ותמונת יי' יביט כלומר ועוד זאת אחרת לו מעלה נפלאה ואחרון אחרון חביב ועדיף כי התמונה יביט בה, והוא אמרם בספרי ותמנת יי' יביט זה מראה אחורים, ומה שאמר וראית את אחורי רמז לזה והוא אמרו יביט לא בחלום כשאר הנביאים וזה הבדל רביעי:

הנה אלו ארבעה הבדלים שבין מדרגת נבואת אדון הנביאים ע"ה, למדרגת נבואת שאר נביאי האמת והצדק עמדנו עליהם מפיו יתברך בתורתו, והנה בכאן למדנו יתברך מעלת נבואתו על הנביאים שבדורו כגון אהרן ומרים, וכבר למדנו הבדל נבואתו מנבואת האבות הקודמים אליו באמרו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם, ובסוף התורה למדנו מעלתו על כל הנביאים הבאים אחריו באמרו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וכמו שכן כתב הרמב"ן ז"ל, זה שעור מה שראיתי לבאר ולרמוז במדרגת נבואתו של משה רבינו ע"ה כפי מה שבאה בו הקבלה לאבירי ישראל ע"ה ובזה נשלמה הכוונה בזה הפרק: