עבודת הקדש (גבאי)/חלק ג/פרק סא
רוח. ורוח אלהים מרחפת הוא רוח אלהים חיים סוד יו"ד שבשם הגדול ואם הבנים נקראת רוח מרוח בספר יצירה ונקראו כן לרוב דקותם ומהרוח ההוא הקיום בא מראש ועד סוף כי הרוח מקיים העולם, ורוח יעקב מקבל מהם והוא הרוח הבוקע בין המים והאש ועושה שלום במרומיו והוא הרוח המנשב על הלב, כי לולא הרוח ההוא הבא אליו יחריב העולם כי הוא אש אכלה, ויאמר יי' לא ידון רוחי באדם לעלם וגו', נראה לומר כי היה ראוי לאחר זה הכתוב ולכתבו אחר וירא יי' כי רבה רעת האדם בארץ, והטעם שהובא בין ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו', ובין הנפלים היו בארץ לפי שהגיד הכתוב כי היו חומסים הנשים אפילו הנשואות מתחת בעליהן, באמרו ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, ובזה היו משקרים בזווג העליון, ובזה המעשה המגונה היו מראים על שתי רשויות כי היו מקצצים בייחוד והיו משקרים בהקב"ה ובשכינת עוזו והיו מטריחים את קונם לצור צורות זרות נכריות והיו מטמאים הרוח הנאצל והנשפע בהם מצד הקדושה והטהרה ובפגימתם למטה היו פוגמים למעלה, ולזה כתב אחריו ויאמר יי' לא ידון רוחי מלשון נדנה כלומר לא יתמיד רוחי אשר השפעתי באדם לעולם ולא יאריכו ימים עוד בסבת הנשמה הקדושה אחר שטמאוה לא אמתין להם כי אם מאה ועשרים שנה, אם ישובו, ואם לא אמחה את האדם וגומר, ואמרו בשגם הוא בשר כלומר ואין להתנצל בעדם לומר שבשרם מחטיאם שאם בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, וכבר צויתי לאדם הראשון על ששה מצות ומכללם גלוי עריות והוא והבאים אחריו עברו ברית והדבר אשר בו חשבו להשרש ולהבנות בעולם יהיה סבת השהחתם. ועל דרך האמת רוחי הכוונה על ה"א אחרונה שהיא רוח יי' רוח הקדש ויהיה לא ידון מלשון מדון, והכוונה כי מעשיהם המקולקלים ובפרט גלוי עריות היו גורמים ריב ומדון בכנסת ישראל כי היא אשר אמרה נעשה אדם, והיו גורמים השחתת הארץ ארץ חפץ וידונו מדה כנגד מדה וכמו שאמר והנני משחיתם את הארץ, כי יתן יי' את רוחו עליהם שכינתו, רוחך טובה תנחני, רוח יי' דבר בי, ועליו אמר ורוח קדשך אל תקח ממני שהיא כחו ומדתו נפש דוד, ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי:
והכוונה כי אדם הראשון המשיך ערלת הברית בעולם שהם ארבע קליפות אשר כסו הברית הכלול מארבע רוחות, והם רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, שלשה קליפות קשות ואחת דקה בסוד ונגה לו סביב, וכשיגלה משיח בן דוד יבער רוח הטומאה מן העולם שהם הקליפות האלה, ויתגלו הארבע רוחות הקדושות הכוללות כל המעלות וישרו עליו, והנה בכאן ששה מעלות חכמה בינה עצה גבורה דעת יראת יי, וארבע רוחות והנה היו בשלמותם קודם חטא אדם, ולזה תולדות השמים והארץ מלא ואחר שחטא חסרו תולדות אדם וא"ו כנגד ששה דברים שחסרו בחטאו ונתכסו הששה מעלות שמהם ארבע רוחות ותולדות פרץ מלאכי בנו ישלים מה שחסר אדם, ויתגלו הששה מעלות ויושפעו מהם ארבע רוחות הפך הארבע קליפות וישרו עליו כי הוא יחזיר העטרה עטרת תפארת ליושנה ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו, עומדת כנגד הנקבה היא הכלה הכלולה:
וענין הכתוב באמרו את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים, הכוונה והתכלית להשרות שכינתי ביניכם והוא הדבר אשר כרתי אתכם והוא שכתוב בתורה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ואמר עוד וידעו כי אני יי' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יי' אלהיהם, הנה ביאר כי תכלית יציאת מצרים להשכין שכינתו בתוכם כי זה צורך גבוה וצורך הדיוט, וכמו שהתבאר במקומו בסייעתא דשמעיא, ובמה שכתבנו התבאר סוד הרוח המיוחסת למקום ברוך הוא, ובזה נשלמה הכוונה בזה הפרק: