לדלג לתוכן

ספרי על דברים/ראה/פיסקא קז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא קז - פיסקא הבאה


[ו]כי ירבה ממך הדרך. (יכול) ברחוק זמן הכתוב מדבר? ת"ל (כי ירבה ממך הדרך) [כי ירחק ממך המקום] - ברחוק מקום הכתוב מדבר (ולא ברחוק זמן).

אין לי אלא בזמן שהוא מרובה, מנין אפילו למועט? ת"ל כי לא תוכל שאתו.

אין לי אלא עני, עשיר מנין? ת"ל כי יברכך ה' אלהיך.



ונתתה בכסף. מלמד שאין מתחלל אלא על הכסף.

ומנין לעשות שאר מטבע ככסף? ודין הוא, הואיל והקדש מתחלל (על הכסף), ומעשר שני מתחלל. מה הקדש עשה בו שאר (מטלטלים) [מטבע] ככסף, אף מעשר שני נעשה בו שאר מטבע ככסף.

מה להקדש שעשה בו שאר מטלטלים ככסף, תאמר במעשר שלא עשה בו שאר מטלטלים ככסף? (שנאמר ונתתה בכסף) [ת"ל "כסף" "כסף" ריבה].

וצרת הכסף. דבר שדרכו ליצרר, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: דבר שיש בו צורה, פרט לאסימון שאין עליו צורה.

בידך. פרט לכשיצא חוץ לרשותך.

והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו. זו שילה ובית עולמים.



ונתתה הכסף (בכל אשר תאווה נפשך). [ג' כספים נאמרו בעניין:

  • אחד למעשר טהור,
  • ואחד למעשר טמא,
  • ואחד ללקוח בכסף מעשר].

ר' יהודה אומר, יכול הלקוח בכסף מעשר שנטמא (טעון פדיון) [יפדה]? ודין הוא, ומה מעשר שני שנטמא הרי הוא נפדה, הלקוח בכסף מעשר שנטמא, אינו דין שיפדה! ת"ל [ה]כסף (כסף), כסף ראשון ולא כסף שני.

(ג' כספים נאמר בעניין:

  • אחד למעשר טהור,
  • ואחד למעשר טמא,
  • ואחד ללקוח בכסף מעשר).

בכל אשר תאוה נפשך (בבקר ובצאן). יכול בעבדים, ושפחות וקרקעות [ובהמה טמאה]? ת"ל בבקר ובצאן.

אין לי אלא אכילה, שתיה מנין? ת"ל ביין ובשכר.

אין לי אלא אכילה ושתיה, מנין אף משביחי (אוכלים) [אכילה] ושתיה, כגון (עוקצין פ"ג) הקושט והחימום [והחמם, והחימות - גירסאות נוספות] וראשי בשמים והתיאה והחלתית והפלפלים וחלת חריע? ת"ל [ו]בכל אשר תשאלך נפשך.

יכול אף מים ומלח? ת"ל בבקר ובצאן וביין ובשכר. מה אלו מיוחדים שהם פרי מפרי, וגידולו מן הארץ; אף אין לי אלא פרי מפרי, וגידולו מן הארץ.

בן בג בג אומר:

בבקר (ואכלת) - [ולקחת] פרה ע"י עורה.

בצאן - ולקחת רחל על ידי גיזתה.

ביין - ולקחת חבית ע"י קנקנה.

ובשכר - ולקחת תמד משתחמץ.

יכול יקח בהמה למשתה בנו? הרי אתה דן, נאמר כאן "שמחה" ונאמר להלן "שמחה". מה "שמחה" האמור[ה] (כאן) [להלן] - שלמים, אף "שמחה" האמור[ה] (להלן) [כאן] שלמים.

אי מה "שמחה" האמורה להלן עולה ושלמים, אף "שמחה" האמורה כאן עולה ושלמים? ת"ל "ואכלת ושמחת" - שמחה שיש בה אכילה, יצאו עולות שאין עמם אכילה.