ספרא על ויקרא כז יד
<< | ספרא על ויקרא • פרק כ"ז • פסוק י"ד | >>
• ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּית֥וֹ קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ד (עריכה)
[ח] "ואיש כי יקדיש את ביתו"-- יכול בבית דירה הכתוב מדבר? כשהוא אומר (ויקרא כז, טו) "ואם המקדיש יגאל את ביתו", הרי בית דירה אמור! הא מה אני מקיים "ואיש כי יקדיש את ביתו"? --מקדיש אדם את נכסיו.
"קדש לה' "-- מלמד שסתם הקדשות לבדק הבית.
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק י (עריכה)
[א] "והעריכו הכהן בין טוב ובין רע"-- אין פודין את ההקדשות אכסרה.
"כאשר יעריך אֹתו הכהן כן יקום":
- הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם בעשרים-- הבעלים קודמים מפני שהם מוסיפים חמישית.
- אמר אחד "הרי הוא שלי בעשרים ואחד"-- הבעלים נותנים עשרים ושש.
- "עשרים ושנים"-- הבעלים נותנים עשרים ושבע.
- "עשרים ושלש"-- הבעלים נותנים עשרים ושמונה.
- "עשרים וארבע"-- הבעלים נותנים עשרים ותשע.
- "עשרים וחמש"-- הבעלים נותנים שלשים, שאין מוסיפים חמישית על עלויו של זה.
- אמר אחד "הרי הוא שלי בעשרים ושש"-- אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר, הבעלים קודמים; ואם לאו, אומרים לו "הגעתיך".
<< · ספרא על ויקרא · כז · יד · >>