ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע זבים/פרשה ג

פרשה ג

[א] "כלי חרש"-- אין לי אלא כלי חרש. מנין לרבות כלי נתר? ת"ל "וכלי חרש".

"אשר יגע בו הזב"-- יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהיה טמא? ודין הוא: ומה אם מת החמור-- לא טימא כלי חרש מאחוריו, הזב הקל אינו דין שלא יטמא כלי חרש מאחוריו?! לא! אם אמרת במת שאינו עושה משכב ומושב, תאמר בזב שמטמא משכב ומושב! הואיל ועושה משכב ומושב יטמא כלי חרש מאחוריו?... ת"ל "אשר יגע בו הזב" ולהלן הוא אומר "אשר תבושל בו"-- מה "בו" האמור להלן מאוירו אף כאן מאוירו. [ב] מאחר שלמדנו שאין מטמא אותו אלא מאוירו מה ת"ל "אשר יגע בו"? מגע שהוא בכולו, הוי אומר זה הסיטו.

[ג] "וכל כלי עץ ישטף במים". אמר ר' שמעון, מה בא זה ללמדנו? אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע והלא כבר נאמר "והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו"! אם הנוגע בו מטמא כלי שטף במגע, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע?! אם כן למה נאמר "וכל כלי עץ ישטף במים"? אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שעל גבי הזב. והלא דין הוא! ומה אם במקום שעשה משכב תחתיו-- לא עשה תחתיו מדף, מקום שלא עשה על גביו משכב אינו דין שלא נעשה על גביו מדף?! ת"ל "וכל כלי עץ ישטף במים"-- מלמד שעושה על גביו מדף.

[ה] קל וחמר שנעשה על גביו משכב! ומה אם במקום שלא עשה תחתיו מדף-- עשה תחתיו משכב, מקום שעשה על גביו מדף אינו דין שנעשה על גביו משכב?! ת"ל "וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא"-- משכב הוא עושה תחתיו, ואין עושה על גביו משכב.

[ו] קל וחמר שיעשה תחתיו מדף! מה אם במקום שלא עשה על גביו משכב-- עשה על גביו מדף, מקום שעשה תחתיו משכב אינו דין שיעשה תחתיו מדף?! ת"ל "וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא"-- משכב הוא עושה תחתיו ואינו עושה תחתיו מדף.

[ז] קל וחמר שלא יעשה תחתיו משכב! ומה אם במקום שעשה על גביו מדף-- לא עשה על גביו משכב, מקום שלא עשה תחתיו מדף אינו דין שלא יעשה משכב?! ת"ל "כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא"-- מלמד שהוא עושה תחתיו משכב.