ספר יראים/תלט
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן תלט (שיב)
טבילה בזמנה. צוה היוצר טמא שרץ טמא מת וזב וזבה וגרה שלא יקדימו זמן טבילתם דכתיב ורחץ במים וטהר בערב. ולאחר זמן טבילתן אם מצוה שלא לאחר נחלקו רז"ל דתניא בשבת פ' כ"כ הקדש (ק"כ ב') הרי שהיה שם כתוב על בשרו לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת נזדמנה לו טבילת מצוה כורך עליה גמי או סמרטוט ויורד וטובל ר' יוסי אומר לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף ומסקינן דבטבילה בזמנה מצוה פליגי רבנן סברי טבילה בזמנה אינה מצוה ואם איחר לא חיסר מצוה הלכך מחזר אגמי ור' יוסי סבר טבילה בזמנה מצוה וקי"ל כרבנן ור' יוסי ברבי יהודה נמי קאי כרבנן דתניא בהמפלת (כ"ט ב') ר"י ב"ר יהודה אומר דיה לטבילה באחרונה אע"ג דבשמעתא דטועה אשכחן דב"ש וב"ה אית להו טבילה בזמנה מצוה קסבר ר"י בר' יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ומנלן דבהקדמה הקפיד הכתוב ובאיחור לא הקפיד שהרי האיחור נתרבה לענין הזאה דתניא והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי אין לי אלא שביעי שמיני תשיעי מנין ת"ל וחטאו מכל מקום וכשם שנתרבה האיחור בהזאה כך נתרבה בטבילה שהרי צריך שתקדים הזאה לטבילה דתניא בספרי אם קדמה טבילה להזאה לא יצא דכתיב וחטאו ביום השביעי ואחר כך ורחץ וטהר ואמרינן נמי במגילה בפ' הקורא למפרע (מגילה כ' א') דאיתקש טבילה להזאה דכתיב וחטאו ביום השביעי ורחץ וטהר.