ספר יראים/תיג

סימן תיג
פרו ורבו. בארבעה מקומות הזהירה תורה על פריה ורביה בפ' בראשית כתיב פרו ורבו ומלאו את הארץ וכתיב ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ותנן ביבמות פרק הבא על יבמתו (יבמות ס"א ב') לא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים כ"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר ונקבה ואע"ג דפליגי תנאי בברייתא (ס"ב א') ואית דאמרי דב"ה או זכר או נקבה כסתם מתניתין לב"ה קי"ל ותנן התם (ס"ד א') נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל מפריה ורביה ותניא בגמרא אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ויהי מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ ללמדך שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין פי' שיש לתלות בעון חוצה לארץ ואע"פ שבימי אברהם לא נתקדשה ארץ ישראל עדיין מ"מ חפצי הבורא היו בה שהרי הסולם בה היה קבועה כדכתיב ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואיתמר (ס"ב א') היו לו בנים ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פריה ורביה ר"ל אמר לא קיים והלכתא כר' יוחנן ואיתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פריה ורביה ור' יוחנן אמר לא קיים ומסקינן כר' יוחנן ומסקינן (שם ע"ב) בני בנים הרי הן כבנים אפילו ברתא לברא ותרי מחד לא .