ספר יראים/שנו
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן שנו (שמו)
לוי לא יעבוד עוד. צוה הב"ה ללוי לאחר חמשים שנה שלא יעבוד עבודה שהיתה לו מיוחדת מקודם דכתיב בפ' בהעלותך ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ותניא בספרי מצבא העבודה שומע אני כל עבודה במשמע ת"ל ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו מגיד שחוזר הוא לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון פי' לעבודה שאינה מעבודתו שלא היתה מיוחדת לו מקודם. במס' ערכין בפ' אין בערכין (י"א ב') אמרינן אמר אביי נקטינן משוער ומשורר (אם שלח ידו) בשל חברו במיתה שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה מזרחה וגו' וכתיב והזר הקרב יומת מאי זר אלימא זר ממש הא כתיב חדא זימנא אלא לאו זר דאותה עבודה מיתיבי משוער ששורר ומשורר ששיער אינם במיתה אלא באזהרה תנאי הוא דתניא מעשה בר' יהושע בן חנניא שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר"י בן גודגדא א"ל בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר מיתה וגזרו חכמים במסייעו ומר סבר אזהרה ולא גזרו חכמים במסייעו ודלמא דכ"ע אזהרה ובמסייע פליגי מר סבר נזרו ומר סבר לא מרו הלכך נדחו דברי אביי ולא אשכחן תנאי הלכך במנין הלאוין איתיה.