לדלג לתוכן

ספר יראים/רנח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רנח (ל)
ושננתם. כבר פירשתי במצות ללמוד ובמצות ללמד את בנך תורה ומצות (סי' רכ"ה) ומשננתם למדנו גם שמצוה על האדם ללמד עצמו. כדתניא בקדושין פ"א (ל' א') ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם לא תגמגם ותאמר אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אחותי את .