ספר יראים/רכא

סימן רכא רכב (נו)
מורא וכבוד אב ואם. ויראת מאלהיך ותירא ותכבד אביך ואמך. מורא דכתיב בפ' קדושים איש אמו ואביו תיראו. כבוד בעשרת הדברות ראשונות ואחרונות כבד את אביך ואמך וגו'. ותניא בקדושין פ"א (ל"א ב') איזהו כבוד ואיזהו מורא. מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור דבריו ולא מכריעו. כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא ואמרי ליה רבנן לר' ירמיה משל אב והא דתניא נאמר כבד את אביך ונאמר כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ומפרש התם לבטל מלאכה פי' שצריך הכן שיתבטל ממלאכתו ויכבדם. ותניא מכבדו בחייו מכבדו במותו בחייו כיצד נשמע בדברי אביו למקום לא יאמר שפטוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי מהרוני בשביל עצמי אלא כולם בשביל אבא. במותו כיצד. היה אומר בדבר שמועה לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי (הריני כפרת משכבו) והני מילי בתוך י"ב חודש מכאן ואילך (אומר זכרונו לחיי העולם הבא). רב יוסף שמע קול כרעה דאימי' אמר איקום מקמה שכינה דאתיא. ואין שיעור למורא וכבוד אלא כל הזהיר הרי זה משובח. ואם אביו עובר באחת מכל מצות האמורות בתורה במזיד ולא עשה תשובה פטור ממוראו וכבודו כדאמרינן באיזהו נשך (ס"ב א') הניח להם פרה וכל דבר (המסויים) חייב להחזיר מפני כבוד אביהם. וה"מ מחייבי בכבוד אביהם קרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומתרצינן בשעשה תשובה ואם אביו ואמו (אומר לו לעבור מצוה) אינו רשאי דתניא ביבמות פ"א (ה' ב') ובאלו מציאות יכול אמר לו אביו ואמו חלל את השבת יכול ישמע לו ת"ל ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבים בכבודי. יש לתמוה*] לי מעמך בעושה מעשה עמך. ויש לתרץ דלא מקרי רשע על המצוות, ובדיבור לא מקרי רשע דדברי הרב ודברי התלמוד (דברי מי שומעין) ולא מצינו עונש בתורה*] וכל המכבד אביו ואמו מעלה עליו הכתוב כאלו מכבדו שהרי השוה כבודם לכבודו שנאמר כבד את ה' מהונך (קדושין ל' ב').