ספר יראים/ריז

סימן ריז (רמז)
לא יוסיף להכותו. ויראת מאלהיך ולא תכה את חברך דכתיב בפ' כי תצא ארבעים יכנו ולא יוסיף פן יוסיף וגו'. ותניא בספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על המנין [אבל] כל אומד שאמדוהו בב"ד מנין. ת"ל לא יוסיף מכל מקום. אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין ת"ל אלה, ומה שמינהו להכותו עד ארבעים או כאשר אמדוהו בב"ד אם יוסיף על האומד עובר בלא תעשה מי שאין לו רשות להכותו ק"ו המכהו שעובר בלא תעשה. ואפילו לא הכהו בהגביהו ידו על חברו נקרא רשע ואע"פ שלא הכהו שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך למה הכית לא נאמר אלא תכה (סנהדרין נ"ח ב') זעירא א"ר חנינא נקרא חוטא שנאמר ואם לא לקחתי בחזקה וכתיב ותהי חטאת הנערים וגו'. רב הונא (אמר) תקצץ ידו שנאמר וזרוע רמה תשבר רב הונא קצץ ידיו ר' אליעזר אומר אין לו תקנה אלא קבורה שנאמר ואיש זרוע לו הארץ. לפיכך צריך האדם להזהר שלא יגביה ידו על חברו להכותו אפילו על אשתו. אבל אם מתכוון לייסרה ולהדריכה או לייסר חבירו ולהדריכו מותר שנאמר שוט לסוס ומתג לחמור ושבט לגו כסילים. ותנן במכות באלו הן הגולין (ח' א') מה יער רשות אף כל רשות יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח ב"ד שהם מצוה. וצא ולמד מבמה מלקות דרבנן שהם לייסר בני אדם אפילו לא עבר על דברי חכמים למדנו שמתכוין מייסר ואינו עובר ואם הוא עבריין אפילו במצוה אחת רשאי להכותו דקיי"ל כסתם משנה דתנן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (פ"ה ב') זה חומר במקלל מבמכה וכו'. ומקשינן עלה בגמ' וליתני זה חומר במכה מבמקלל שבמכה עשה בו שלא בעמך כבעמך מה שאין כן במקלל ואמר קסבר מקשינן הבאה לקללה ואע"ג דפליגי תנאי התם אמרינן ביבמות בהחולץ (מ"ב ב') לכללא סתם מתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם ואמרינן נמי בב"מ פרק איזהו נשך (בבא מציעא ע"ג ב') רב שעורים אחוה דרבה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבה ואמר ליה רבה שפיר עבדת דתנן (ראית) שאינו נוהג כשורה וכו'. והא דתנן בב"ק בפ' המניח (בבא קמא ל"ג א') אדם באדם משלמין במותר נזק שלם. ולענין מה שפי' מכה שני פטור שהרי הראשון רשע הוא התם. בשחבלו זה בזה בשוגג מוקמינן שלא נעשה ראשון רשע והם בגי תשלומין כדתנן בפ' כיצד (כ"ו א') אדם מועד לעולם בין שוגג ובו'. ותקיף דרב שעורים. פי' מכה ומעשה.