ספר יראים/קיא

סימן קיא (קמב)
שור הנסקל. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן מנלן (דתניא) ממשמע שנאמר סקל יסקל השור איני יודע שהוא נבילה ואסורה באכילה, א"כ מה ת"ל ולא יאכל את בשרו מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר דינו שאסורה באכילה בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי. מה משמע כאדם שאומר לחברו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהן הנאה של כלום: יש לשאול על דקאמר איני יודע שהיא נבילה ואימא לבן פקוע שאינו טעון שחיטה איצטריך קרא ויש לתרץ דההיא ברייתא ר' מאיר. תדע דמקשי עלה בב"ק (מ"א א') ואימא לא יאכל דקם ליה מסקל ואסירא בהנאה כדר' אבוהו דאמר ר"א בל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכלו אחד אסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע ר' אבהו כר' מאיר למילתיה בפסחים בפ' כל שעה (פסחים כ"א ב') דלית ליה דנתינה נבילה לגר או מכור לנכרי לדברים ככתבן הוא דאתא. הלכך לר' מאיר ליכא למימר דאיצטריך קרא לבן פקוע (ד)טעון שחיטה לר' מאיר, דתנן בבהמה המקשה (ע"ד א') השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי טעון שחיטה דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים שחיטת אמו מטהרתו: