ספר חסידים/שיח
ספר חסידים שיח
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אחד היה אומר תנו לי ואני עני והיו אומרים עליו שיש לו ועשה עצמו חולה ואמר לחזן לברכו שיתרפא אמר החכם כיון שאומר חולה הוא וצריך לברכו כן יהיה ולא היו ימים מועטים ולקה ביסורים גדולים הרי אמרו מי שאין צריך לבריות ולקח מהן צדקה לא יצא מן העולם עד שיצטרך. ומעשה באיש אחד שהיה תלמיד חכם ולא היה צריך לבריות והיה הולך ואומר תנו לי כי אני צריך ולא היה נהנה שוה פרוטה ממה שנותנים לו כי היה נותן לעניים צדיקים. כשהיו אותן עניים הולכים ומבקשים לא היו נותנים ולא היו חוששים. (וכשהיה אותו תלמיד חכם אומר הרי עניים תנו לי שאתן להם ולא נתנו ואע"פ שלא היה אומר תנו לי כי אני צריך. היה נותנים לו והיה נותן לעניים כי אמר מוטב שאני חסר ומבייש את עצמי ואומר שאני חסר כדי שאחיה את העניים מותר לו לקבל). מעשה באחד שהיה דל וחסר ולא היה רוצה לקבל צדקה. אמר האיך אקבל הריני גוזל את העניים אלא הלך ולוה מבני אדם ונתנו לו על מנת להרויח למחצה ויחזיר להם לזמן פלוני והיה לווה מהרבה בני אדם ואינו פורע לו ומלוה לו על אמונת שמים ולא היה פורע ואמר מה אפרע ואין לי במה לפרוע ועוד הלך ואמר תלוו עלי אמרו לו לוה רשע ולא ישלם והוא אומר מוטב שאהיה לוה ואם יהיה לי אפרע ולא אקבל מן הצדקה ולא אהיה גוזל לעניים נאמר עליו אל תהי צדיק הרבה ועוד שהוא רשע למה לוה והוא יודע שאין לו הצלחה ולא יהיה לו במה לפרוע ומתחלל שם שמים על ידו ונועל דלת בפני לווין ועוד אל תהי צדיק הרבה למה תשומם כשממה בלא דיורין: