ספר חסידים/רנא
ספר חסידים רנא
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
בראשונה לא היו החזנים חוזרים לאחו' אלא במקום שסיימו הצבור שם מתחילין כגון הצבור אומר נאוה תהלה. והעומד לפני התיבה מתחיל בפי ישרים, וכשהיו הפריצים ממהרים לומר הברכות ושבחות ולא במשך היה היורד לפני התיבה מתחיל למעלה לפי שלא היה רוצה למהר נמצא כשהם סיימו הוא לא סיים. אבל כשהיו טובים לא היו ממהרים ואומרים כהוגן לא היה חוזר למעלה ועתה שחוזרים למעלה עון הוא לפי שהן עושים כדי להשמיע קולם הנעים ועוד טורח ציבור יש ושלא לצורך כיון שאמרו הקהל במשך ולא מהרו מה צורך לחזור מה שכבר אמר. אין ליורד לפני התיבה לומר אלא מה שמוציא את הרבים ידי חובתם. ואם הוא מתחיל למעלה בשביל להוציא חובת מי שאינו יודע היה לו להתחיל נשמת כל חי. אלא עושים כדי להשמיע קול הנעים וירא שמים לא יעשה כן. מי שיש לו קול נעים ירננו להקדוש ברוך הוא ולא שאר רננות שנאמר (תהלים לג א) רננו צדיקים בה' ולא שאר רננות ושבחות ולא ישבח להקדוש ברוך הוא בדבר שאין רגילות להיות כגון הקב"ה הוא עושה מן השמים ארץ ומן ארץ עושה שמים ומדבש לענה ומלענה דבש וממים יין ומיין מים וכל דבר שאין רגילות לשבחו כך אלא באמת ולא ידברו שקר. ולכך סמך לא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית וסמיך ליה רני בת ציון ולא נאמר רננות אלא שמחות שמחמת ניגונים ישמח לב המנגן והשומעים שנ' רני בת ציון הריעי בת ירושלים שמחי ועלזי בכל לב צריך למשורר את הניגון (שאם יהיה רוקק להשליך מחוטמו שיקנח) ויאמר ממקום שפסק. לא ישמח הלב אלא במשך הניגון. מי שאומר בקול רם ברכות ופיו פתוח ופורח בגרונו זבוב פסיק וירוק בכח כדי להשליך הזבוב מגרונו: