לדלג לתוכן

ספר חסידים/כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים כ
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

הלכות תשובה
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם יעבור אדם על אחד מהם בין בזדון בין בשוגג כשיעשה תשובה וישוב מחטאיו חייב להתוודות לפני האלהים יתעלה שמו שנא' (במדבר ה ו) איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת והתודו את חטאתם זהו וידוי דברים ובה מצות עשה כיצד מתודה אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך כך וכך עשיתי והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזה עקרו של וידוי וכל המרבה להתודות ומאריך בענין הרי זה משובח. וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנות על חטאתם ועל שגגתם אין מתכפר להם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנאמר (ויקרא ה ה) אשר חטא עליה. וכן כל מחויבי מיתות ב"ד ומחויבי מלקיות אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו. וכן החובל בחבירו או המזיק בחבירו אעפ"י ששלם לו מה שהיה חייב לו אין מתכפר לו עד שיתודה וישוב מעשות כזה לעולם שנאמר (במדבר ה ו) מכל חטאת האדם. שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה קלות וחמורות בין עבר בזדון בין עבר בשגגה בין שהודע לו בין שלא הודע לו הכל מתכפר בשעיר המשתלח והוא שיעשה תשובה. אבל אם לא עשה תשובה אין מכפר אלא על הקלות. ומה הן הקלות ומה הן החמורות. החמורות הן שחייבין עליהן מיתות ב"ד או כרת ושבועת שוא ושקר אע"פ שאין בהן כרת הרי הן מן החמורות ושאר מצות עשה ומצות לא תעשה שאין בהן כרת הרי הן מן הקלות ובזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו כפרה על המזבח אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות אפי' היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין ומזכירים לו את רשעו שנאמר (יחזקאל לג יב) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו ועצמו של י"ה מכפר לשבים שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של י"ה מכפר יש עבירות שמתכפרות בשעתן ויש עבירות שאינן מתכפרות אלא לאחר זמן. כיצד עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו ובאלו נאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר אדם על מצות לא תעשה שאין בהן כרת ומיתת ב"ד ועשה תשובה התשובה תולה וי"ה מכפר באלה נאמר כי ביום הזה יכפר. עבר על כרת ומיתת ב"ד ועשה תשובה תשובה וי"ה תולין ויסורים הבאים עליו גומרין לו את הכפרה ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורים ועליהם הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם בד"א שלא חילל ה' בעת שעבר כמו שעשה העבירה בצנעה אבל מחלל ה' בפרהסי' אע"פ שעשה תשובה והגיע י"ה ועודנו עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אין כל אלה מועילין למרק עונו להתכפר כפרה גמורה עד שימות אלא תשובה וי"ה ויסורין שלשתן תולין ומיתה ממרקת ומכפרת שנא' (ישעיה כב יד) ונגלה באזני ה' צבאות וכו' איזהו תשובה גמורה זה שבא לידו דבר עבירה שעבר בה ויש בידו לעשות ופירש ולא עשאה מפני התשובה לוא מיראה ולא מכשלון רוח כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והיה בידו לעשות הדבר הזה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו וכבש את יצרו ולא עבר זהו בעל תשובה גמור. והוא ששלמה אומר וזוכר את בוראך בימי בחורותיך ואם לא שב אלא בימי זקנתו ובעת שא"א לעשות מה שהיה עושה בבחרותו מפני תשות כחו אע"פ שאין תשובה מעולה מועלת היא לו והוא בעל תשובה. ואפי' עבר כל ימיו ובסוף בשעת מיתתו עשה תשובה ומת בתשובה כל עונותיו נמחלין לו שנאמר (קהלת יב ב) עד אשר לא תחשך השמש והאור וגו' שהוא יום המיתה מכלל שאם זכר את בוראו קודם המיתה נסלח לו ומה הוא התשובה שיעזוב החוטא את חטאו ויסור מחשבתו הרעה מלבו ויגמור בלבו שלא יעשה עוד שנאמר (ישעיה נה ז) יעזוב רשע דרכו וכו' ויהא תוהא ומתנחם ומתחרט על הראשונות שנאמר (ירמיה לא יט) כי אחרי שובי נחמתי ויאמר אני מעיד עלי היודע כל תעלומות שלא אשוב בזה החטא לעולם שנאמר (הושע יד ד) ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו. מדרכי התשובה צריך להיות צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנוני' ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדברים שחטא בם ומשנה שמו כלומר שאני אחר ואינו אותו האיש שעשה המעשים רעים ומשנה מעשיו כלם לטובה להדריך עצמו בדרך ישרה וגולה ממקומו שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח ושבח גדול לשב שיתודה ברבים ויודיע חטאו ומגלה חטאו שבינו לבין חבירו לאחרים אומר להם חטאתי לפלוני כך וכך עשיתי לו והנני היום שב ומתנחם וכל המתגאה ואינו מודיע אלא מכסה פשעיו אין תשובתו גמורה שנאמר (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם בד"א בעבירות שבין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם לבין קונו אין צריך לפרסם ועזות פנים הוא לו אם גילה לאדם אלא שב לפני הבורא ב"ה ומפרש חטאיו לפניו ומתודה עליהן לפני רבים סתם חטאתי וטובה היא לו שלא נתגלה עונו שנא' (תהלים לב א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: