ספר הפרנס/טז
אלו דברים שהחכם הבא להורות צריך להיות זהיר ונזהר בשעת ההוראה ולהשים על לבו לחקור ולדרוש על כל דבר. אם בא להתיר איסור שנפל לקדרה או שנתחב בה וצריך ס' לבטלה ישאל תחילה אם נתנו שם מים עוד בקדרה אחר שנודע שבא האיסור בתוכה כי שמא בתחילה היו בה מים פחות מס' והי' הכל אסור ואם צריך שתהא הקדרה שאינה בת יומא והיא של דבר איסור חלב או נבילה צריך לשאול אם הוחמו בו החמין בלא שום דבר תוך מעל"ע עד שעשו בה האיסור ואם הוא כן אז היא בת יומא ואסורה אבל אם הקדרה של היתר בהיתר כגון של בשר ונפל לתוכו (של) חלב או איפכא ואין בת יומא שלא עשו בה בשר או חלב מעת לעת ואפילו אם הוחמו בה חמין לבדם תוך מע"ל. אעפי"כ אינה קרויה בת יומא וכשבא להורות להתיר מטעם ס"ס הכל מותר דהלכה כשמואל דבכל איסורים ס"ס מותר בר מע"ז דאסור אבל בספק הראשון יזהר שלא יתיר כשהוא איסור דאורייתא. כגון בריה או דבר שבמנין או חתיכה הראויה להתכבד אם נתערבו אפילו באלף לא בטל ותרנגולת שהיא ספק טריפה דאורייתא או ביצה ספק טריפה דאורייתא או חתיכה גדולה בחלב וכיוצא באילו אפילו באלף לא בטל ואסורות ואין נקראין ס"ם ע"כ יזהר שלא יבשל בכלי שאין בת יומא בין של מתכות בין של חרס בין של עץ ואין צריך לשערו מעת לעת אלא כשנשתמש בו בערב ועבר לילה שליטה בלא שימוש ולמחרתו בהשכמה נשתמשו בו אז מותר. ר"ת ואב"י העזר"י [הגה אבל לר"י נראה יותר מיושב כדברי המחמיר לומר שצריך מעת לעת וכן פסק רבינו ברוך בספר התרומה להדיא עכ"ה]: