לדלג לתוכן

ספר המקבים א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


  1. וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:
  2. וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:
  3. ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:
  4. ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:
  5. ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:
  6. ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:
  7. וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:
  8. וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:
  9. וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:
  10. ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:
  11. ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המלחמה כל הגיבורים:
  12. ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהודה תקעו גם הם בחצוצרות:
  13. ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:
  14. וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:
  15. ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:
  16. ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:
  17. ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:
  18. ויהודה נפל והנשארים נסו:
  19. וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:
  20. ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:
  21. איך נפל רב מושיע ישראל:
  22. ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:
  23. ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:
  24. בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:
  25. ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ
  26. ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:
  27. ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:
  28. ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:
  29. אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:
  30. ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:
  31. ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:
  32. וידע בקחידס ויבקש להמיתו:
  33. וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:
  34. וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:
  35. וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:
  36. ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:
  37. אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:
  38. ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:
  39. וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:
  40. ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:
  41. ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:
  42. ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:
  43. וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:
  44. ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:
  45. והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:
  46. ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:
  47. ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:
  48. ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:
  49. ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:
  50. וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:
  51. וישימו בהן מצב להצר לישראל:
  52. ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:
  53. ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:
  54. ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:
  55. בָּעֵת הַהִיא נֻגַּע אַלְקִימוֹס וַיבָּטְלוּ מַעֲשָׂיו וַיִּשָּׂתֶם פִּיו וַיְשֻׁתַּק ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:
  56. וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:
  57. וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:
  58. וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:
  59. ויכלו ויועצו אתו:
  60. וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:
  61. ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:
  62. ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:
  63. וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:
  64. ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:
  65. וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:
  66. ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:
  67. ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:
  68. וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:
  69. ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:
  70. וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:
  71. ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:
  72. וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:
  73. ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל: