ספר המקבים א ט
<< · ספר המקבים א · ט · >>
- וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:
- וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:
- ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:
- ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:
- ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:
- ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:
- וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:
- וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:
- וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:
- ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:
- ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המלחמה כל הגיבורים:
- ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהודה תקעו גם הם בחצוצרות:
- ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:
- וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:
- ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:
- ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:
- ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:
- ויהודה נפל והנשארים נסו:
- וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:
- ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:
- איך נפל רב מושיע ישראל:
- ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:
- ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:
- בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:
- ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ
- ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:
- ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:
- ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:
- אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:
- ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:
- ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:
- וידע בקחידס ויבקש להמיתו:
- וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:
- וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:
- וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:
- ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:
- אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:
- ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:
- וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:
- ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:
- ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:
- ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:
- וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:
- ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:
- והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:
- ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:
- ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:
- ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:
- ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:
- וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:
- וישימו בהן מצב להצר לישראל:
- ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:
- ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:
- ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:
- בָּעֵת הַהִיא נֻגַּע אַלְקִימוֹס וַיבָּטְלוּ מַעֲשָׂיו וַיִּשָּׂתֶם פִּיו וַיְשֻׁתַּק ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:
- וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:
- וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:
- וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:
- ויכלו ויועצו אתו:
- וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:
- ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:
- ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:
- וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:
- ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:
- וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:
- ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:
- ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:
- וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:
- ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:
- וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:
- ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:
- וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:
- ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל:
<< · ספר המקבים א · ט · >>