ספר המצוות עשה צה
<< · ספר המצוות · עשה · צה · >>
היא שציונו לדון בהפרת נדרים, כלומר התורה שהורונו לדון בדינין ההם. ואין העניין שנתחייב להפר על כל פנים וזהו העניין בעצמו. הבן ממני, כל זמן שתשמעני מונה דין אחד מהדינין, כי אין ציווי בפעולה מהפעולות בהכרח ואמנם המצוה היא בהיותנו מצווים שנדון בדין זה בדבר זה.
אמנם היות הבעל והאב מפירין הנה כבר התבאר בכתוב, ובאה הקבלה שחכם גם כן מתיר הנדר וגם כן לשבועה. והרמז על זה באמרו "לא יחל דברו" (במדבר ל, ג) – הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו. ובכלל הנה אין ראיה על זה מן הכתוב והם אומרים "היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו" (משנה חגיגה פ"א מ"ח) אלא בקבלה האמיתית.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת נדרים.
הערות
[עריכה]הרמב"ן אינו מונה מצוה זו במניין המצוות.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: rmbm/ase95