ספר המצוות לאו שיח
<< · ספר המצוות · לאו · שיח · >>
הזהיר שלא לקלל אב ואם, אמנם לשון התורה בעונש. הוא מבואר באמרו "ומקלל אביו ואמו מות יומת" (שמות כא, יז) והוא מכלל הנסקלין. ואפילו קלל אחד מהם בשם אחר מותו במזיד, נסקל. אולם האזהרה הנה לא התבארה בכתוב, כי לא אמר "לא תקלל אביך", אבל קדם כבר כי באה האזהרה מקללת כל איש מישראל וזה כולל האב וזולתו.
ובמכילתא אמרו: "ומקלל אביו ואמו מות יומת", עונש שמענו אזהרה מנין? תלמוד לומר "אלהים לא תקלל" (שמות כב, כז). אם דיין הוא אביך הרי הוא בכלל אלהים, ואם נשיא הרי הוא בכלל נשיא, ואם בור הרי הוא בכלל "לא תקלל חרש" (ויקרא יט, יד). לא דיין ולא נשיא ולא חרש, הרי אתה דן בניין אב משלושתן על הצד השווה שבהם, שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתם. וכתוב בספרא "איש איש כי יקלל את אביו ואת אמו" (ויקרא כ, ט), עונש שמענו אזהרה מנין? תלמוד לומר "אלהים לא תקלל", כמו לשון מכילתא, בשווה.
והתבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: rmbm/lo318