ספר המחכים/סדר הפטרות

הא לך סדר הפטרות מפנחס והלאה עד סכות:

דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש: דברי ירמיהו, שמעו דבר י"י, חזון ישעיה ונחמו, ותאמר, עניה סוערה, אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שובה, דרשו, שוש אשיש.

שבת שלפני ראש השנה מפטירין שובה ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים יאמר דרשו, דאמרינן בהמצאו אילו עשרת ימי תשובה. ואם יש שבת בין יום הכיפורים לסכות קורין האזינו ומפטירין שוש אשיש משום דכתיב לך אכול בשמחה לחמך, ואם אין שבת ביניהם יאמרוה במקום דרשו, ודרשו הלא היא בצום גדליה, ויש שמפטירין וידבר דוד עד מגדול ישועות ואין מדלגי' ממנה כלום וכן נוהגים באשכנז, שירה לשירה, וכשמפטירין שובה הם מתחילין ספר יואל ומפטירי' עד סוף הסדר ולא יבושו עמי לעולם, ועניה סוערה מתחילין אחריה דרשו עד אשר לא יכרת, לפי שאין בה אלא י"ב פסוקים.

ולכך תקנו כסדר הזה שאומרים לעני מחזר על הפתחים למחר אתה מלך אינו מאמין שנאמר "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח", לפיכך אמר בתחילה לא עזבתיך ואחר [כך] נחמה על ידי הנביאים ואחר כך הוא בעצמו אנוכי אנוכי הוא, ואחר כך פוסק לה טובות וגדולה, רני, קומי שוש ויש שאומ' לפני ראש השנה שוש אשיש משום דכתיב. "[ו]מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" שבוטח בהקב"ה ואינו מתפחד אף מן הדין לבלתי הפסיק בנחמא, דהכי איתא בפסיקתא תלת דפורענותא ושב דנחמתא ותרתי דתיובתא.

ודרשו בין ראש השנה ליום הכיפורים כדאמ', ושובה בין יום הכיפורים לסוכות, שיפה תשובה בין לפני גמר דין בין לאחר גמר דין, ובאין שבת ביניהן אומ' שובה בין ר"ה ליום כפור, ודרשו הלא היא בצום גדליה.

וארבעה אנשים שייך להפטיר בסדר תזריע וטהרת נעמן לסדר מצורע, טהרה לטהרה, וכן התשפוט לסדר קדושים שכל התועבות שהוזהרו בסדר קדושים נמנו בהתשפוט וכן פרש"י ביחזקאל, יש כשחולקין הסדרים חולקים ותכל מפקודי, ואין צריך לחלק מטות ממסעי והולך סימן סדר הפטרות מפנחס, ויש שאין חולקין ותכל וחולק' מסעי ומתחיל הסדר ממטות.

ולפנחס מפטירין במלכים ויד י"י היתה אל אליהו וישנס מתניו עד וישרתהו, קנאי לקנאי.

חסל סדר הפטרות.