ספר ברית מנוחה הדרך השביעית

<< · ספר ברית מנוחה · הדרך השביעית · >>

הדרך הז' היא דרך החמדה. והיא התאוה תאות עץ החיים להשיג גבהו ולאכול מפריו ולשמוח בראותו מעלתו וממשלתו. וקראתיהו דרך החמדה. והיא מדברת בכללים בהיות הממשלות והגבורות המתפשטים מלפני אלהי כל הארץ שלימות ומום אין בה ומסודרות כולם על משמרותיהם אותם אשר בסוף נשרשו מתאוים לראות ראש הממשלה ולהשיג על היחוד על דרך שלימה ועולים כולם מן קרקע ההיכל הנרמז שם אדנ"י סומך כל האדנים ומגיעים עד אמצעות ההיכל ושם מצאו מקום מנוחה וחדוה מקום שפע ויכולת ומקבלים משם כל א' וא' כפי משמרתו ובזה ההיכל נראה שיעור קומה על דרך השכל ומראה חכמה מפוארת עד מאוד אין לה דמיון וגם בה תשיג חכמה כי האמת קרקע ההיכל והגג והכותלים זהו שם יהו"ה אבל נמצא לה הפרש בין הקרקע ובין הגג ותראה שמות מופלאים פועלים פעולות ועל כן אמרתי למעלה שאין ערך לתאוה ולחמדה להשיג גובה הלבנון. אע"פ שאין לו שעור וראש וסוף, למאורות שמתפשטים ממנו נמצא שעור ובהתחברם כולם כאחד נמצאו מרכבה עליונה ולזה קראו צורת האדם העליון ואני לא הייתי מביא העניינים האלו אלא מפני שכאשר אזכיר בפעולות שתדע עיקר השם ההוא במרכבה מה גבורתו או מה אורכו או מה גבהו ומתחיל אני מלמטה למעלה כדמיון מן הרגלים עד הראש ועד המוח סוד גדול מאוד וזהו סוד הלבנון. כאשר המאורות מתפשטים מלפני סבת הסבות. או'ון א' בלי דמיון ותמונה באו כולם עד מקום א' הידוע בדלתות הפנימות ולא יצאו חוצה אלא הניצוצות, ומפני מה לא יצאו חוצה מפני שלא יתמעטו בקדושתם והיכל הפנימי מתפארת ולמעלה ולזה המקום שעמדו שם הורכבו אלו באלו אלו למעלה ואלו באמצע ואלו למטה ואלו בפנים ואלו באחור ואלו מתגברים בגבורה ונקראו שמאל ואלו מתגברים ברחמים ונקראו ימין עד שמרוב התחברם אלו באלו נראו אחדים כמו שנראו איברים בגוף האדם והמאור האחרון המביט לעליון הוא מרוב עוצם גבורתו נחלק לשנים. והב' חלקים הורכבו במקום אחד ונתלו במקום אחד וצינורות השכל מגיעים לאלו ב' המאורות והם מחכימים לנהוג את כל המאורות ויש בהם כאלו שני המאורות בדמיון ששה איברים והם הרגלים כפות הרגלים הם קרקע ההיכל הם הנקראים ב' אדנים נרמזו שהם נשרשו במלכות ועולים עד תפארת אורך הכפות השנים. וב' הרגלים אורך הכל עשרה פעמים על כל היקף הגלגלים שעולה המניין עשרה מאה אלף פרסאות וכל פרסה ופרסה מהלך שנה אחת והם מאה אלף ממשלות שנשרשו במלכות וכל ממשלה וממשלה נמצא לה עיקר ומלאכים גדולים מקבלים ממנה אלו הם שתי כפות הרגלים האמורים בלשון משל במרכבה עליונה שהם שתי המאורות האחרונים שנרכבו בגוף המרכבה העליונה הנקראת אהיה ושמותם שם הימני אלהים ושם הב' נקרא אגל"א שמות גבורים וכבר אמרתי לך שרשם. וב' הקנים המגיעים עד הארכובות ועולים למעלה מן הכפות והם חזקים כמו ברזל הם ב' המאורות יותר למעלה מן האמורים נמשכים בגבורה קשה ובאיברי האדם הם שתי הקנים המגיעים עד הארכובות ואורכם כרחבם הפרש מעט הוא ואורכם מאתים אלף שנים מהלך בגבורה חזקה עד מאוד סומכים המרכבה שם הימיני אדר"ירון ושם השמאלי זהדריא"ל. ולמעלה לאלו הקנים שם שתי הארכובות הם שני הקשרים החזקים והמופלאים הכוללים הממשלות בזה המקום והם עגולות כדמיון הגלגל שם הימיני אכתריא"ל ושם השמאלי נקרא יהדריא"ל מהלך שתי הממשלות האלו מכל ממשלה וממשלה מדה במדה העשירי לא פחות ולא יותר על דרך החכמה ולמעלה משתי הארכובות שני מאורות אחרים גדולים מאלו אבל נמשכו ברחמים הם שני השוקים שבגוף האדם ולמטה הם קטנות ולמעלה יש להם רוחב מקום רומז שאלו שני המאורות שהם סומכים ההיכל אחד מפה ואחד מפה שמהם נמשכו אותם הסומכים אלו המפורשים למעלה ובראשונה כשהם מתגברים נמשכו בגבורה מכח מקורם ולמעלה התחילו לקבל מן אות ברית עולם ומן מקום הרחמים ואורך אלו השני מאורות מדה במדה שש מאות אלף פרסאות בלשון משל והם אוצר בני ישראל שמשם הם מקבלים שם הימיני נקרא יוחצבירו"ן (נ"א יואחצצבירון) ושם השמאלי יוצפעחירו"ן ולמעלה לאלו שתי הממשלות אלו המאורות הגדולים והחזקים בין שניהם נמצא מאור אחד תשש כחו בעת צאתו ולולי שתשש כחו היה מחריב העולם והוא המשפיע שפע לכלה הנקראת כנסת ישראל והוא מלא מכל תפארת והוא אות ברית עולם והבן אורכו י"א אלף שנה מהלך לפי חשבון הגלגלים וחשבון הארץ ועביו לרמוז שהגלגלים והעולם כולם עומדים בזכות ברית מילה ושמו במאורות המרכבה שם מפואר יהוה אדון אלהי כל הארץ על זאת כתיב זאת אות הברית וגו' (בראשית ט' י"ב, י"ז). וכאשר תהיה מחבר כל אלו השמות של איברי המרכבה העליונה שבשם אין דבר עומד לפניך. ומלמעלה לזה המאור גוף היכל הפנימי הוא הנרמז בטן בגוף האדם ויש בו כמה פלאות אשר אזכיר קצתם ברמז כדי שלא אאריך במאמר הנפלאות האלו נ"ל הנמצאים פנימה להיכל זה הנקרא אהיה שלא נמצא לו כדי שעור (נ"א שלא נמצא לאורכו שיעור) ופנימה להיכל הזה שהוא נרמז בטן האדם נמצא מאור אחד נמשך בגבורה קשה מאוד מתגבר בגבורה מחלק מזון לכל הנבראים אורך ממשלתו כ"ה אלף פרסאות והוא אבר הכבד נמצא ונקרא שמו במאורות שם מ"ב שהוא הגבורה קשה והגדולה והחזקה. ולמעלה לזה המאור האמיץ נמצא מאור מחלק העצה ונחלק לשנים ואותם (נ"א ואורכם) פ' אלף פרסאות ועולים שני המאורות האלו בגבורה וברחמים ומגיעים עד תפארת ונשרשים בה שורש נחמד עד מאוד והם הכליות שבאברי האדם שם הימיני יהועזרירי"ן ושם השמאלי יהוצפרירו"ן והם שמות מופלאים עד מאוד ולמעלה לשתי הכליות האלו מאור א' אמיץ מחכים לכל רואיו אשר ממנו מתפשטים כח הרוח ארכו מהלך חמ"ש ת"ל אלף שנ"ה (נ"א חמש מאות שנה) והוא אבר הריאה ושמו באברי המרכבה שם ע"ב ומלמעלה למאור הזה הנחמד והנורא מקום אמצעות תפארת מקום שכל המאורות שם באים ולוקחים הוד והדר וכח משם והוא אבר הלב ונקרא באברי המרכבה יהו"ה. ואל תתמה בזכרי שם זה באיברים רבים, מפני שתולדותיו הם נקראים כשמו אבל זה המקור שמשם מתפשטים כל האחרים. ומלמעלה לזה האבר נמצא המאור הסומך ראשי הבניינים קצור בזה המאור המאור למעלה ושמו שם אמיץ והוא שם בן כ"ב אותיות וזהו אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם למניין האלפ"א בית"א והוא אבר הצואה ארכו מהלך ע' אלף שנה ר"ל ממשלות שמתפשטים ממנו. ומלמעלה לזה המאור מקום הכבוד והדר מקום המלכות והממשלה הוא מאור הנרמז באבר האדם מקום הזקן וארכו כפלים ממה שפירשתי בענין המאורות ונקרא שמו על פי כבודו השם היוצא מיהו"ה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' ב', י') ושם א' נקרא לו והוא זה שפריהורירו"ן (נ"א מפריהוצירון) והוא מקום היופי ומקום האש השורף. ומלמעלה לזה המאור אבר הפה והוא מקום שאין לו שיעור וגם תכלית אין לו ושמו פצחהוריחמור וניקודו של השמות האלו כפי תנועתם. ומלמעלה לזה המאור הנכבד והנורא הוא אבר האף הנמשך בגבורה קשה אשר בארכו מהלך שני אלפים שנה בחכמה עצומה וזה שמו יוה"חצציהוה וניקודו כפי תנועתו. שני מאורות נמצאו שלולים ועגולים מגיעים עד מקום של המחשבה שומעים מקצה הארץ ועד קצה הארץ בלי שום עמל ואין שום מאור מכריח לאלו שני המאורות אלא הם מאליהן פועלים ועובדים את עבודתם ואין להם מניין וסוף מפני שלשמיעה אין סוף והם האזנים שם הימיני אשר נמצא לו הוא זה מפריהרהיא"ה ושם השמאלי צצציהו"ץ וניקודם היא כפי תנועתם ופועלים פעולות רבות ומלאכים שומרי משמרתם ואלה שמותם שם הראשון חפניא"ל ושם השני צדקיא"ל אלו שני המלאכים מוציאים פעולות השם הזה לאור. ומלמעלה לזה המאור הנכבד הוא אבר המצח ויש באורכו ס' אלף פרסאות ויש ברחבו שלשים אלף וזהו שמו מפרישמיהוא"ה וניקודו הוא כפי תנועתו ומלמעלה למקום זה הוא המוח הנקרא אהי"ה אשר אהי"ה והוא אבר הראש וגם השער זה שמו הנזכר והנה פירשתי לך שיעור קומה על דרך הכלל. ואם תכתוב כל השמות האלו בקמיע של קלף צבי בין לשאלה בחלום בין לשאלה בהקיץ בין לשמירה בין לחן בין להעניש שונא ובין לרפואות החולים ובין לגעור ברוח הטומאה בין לנצה בכל מיני נצוח לכל מועיל והוא כח נורא מאוד ועכ"ז בהשבעה למלאכים השומרים את מבואות המרכבה אשר אלה שמותם שם הא' נקרא שמועא"ל ושם השני נקרא מטטרו"ן והשלישי יהוא"ל והד' מיכא"ל וה' גבריא"ל והשם הו' רפא"ל והז' נוריא"ל והח' אוריא"ל, שמונה אלה המלאכים הגדולים שומרים את מבואות המרכבה אליהם תשביע כי עליהם המשא הזאת לעשות ובאלו המאורות שאמרתי לך כל המלאכים וכל צבא המרום כל ימי עולם הם מתאוים להשיג השגת הקטן שבכולם יש מהם משיגים ויש מהם שאינם משיגים כמו שאמרתי ועל כן קראתי לדרך הזה דרך החמדה ולכל אלו העניינים וכל אלו הסדרים אשר ראית בסדרי המרכבה לא נסדרו בעת היצירה רק בעבור ישראל וכדי שיבא להם השפע בדרך ישר וכדי שכל החכמות יהיו פתוחות לישראל וכל המשמרות עומדים על זכותם של ישראל ואם כל צבא מרום והמשמרות עומדים על ישראל ראה אם יפקוד הקב"ה את עמו כמ"ש, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני (תהלים קל"ז ה'). וראה עכשיו סודות נפלאות, כי עד עכשיו דברתי כמו בסתום וכמו הקדמות כוללות עניינים בשעת היצירה כאשר עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם סידר קודם שיברא שום דבר כל מעמדות ומושבות מלאכיו ומשרתיו אלו למעלה ואלו למטה ואלו באמצע וידע חשבונם ומניינם. ואל תאמר שברא שום מלאך בלא משמרה חלילה, אלא כל מלאך ומלאך יש לו משמרתו ולכל אחד ואחד נתן מקום המובחר שקבל משם מוזהר מאורו. ואם אין מספר לצבאותיו אין מספר למאורות שמתפשטים. וכמו שיש ראשים במלאכים כך יש ראשים במאורות והראשים במאורות י' הם י' ספירות והראשים במלאכים הם י' שנבראו תחילה. וכל אלו הסדרים הם קודם שנברא שום דבר נסדרו ועמדו מוכנים והוציאום. וכמו (כן) שבמאורות יש מאור אחד ראש שהוא אהי"ה כן יש במלאכים ראש א' ששמו שמועא"ל ולו עשר ידות בכל המשמרות שבכל צבאות הגלגלים והוא נקרא עץ חמדה. ואם מלאך כזה שלממשלתו אין תכלית ולשלמותו אין שום חסרון לא נברא אלא בעבור עמו, מזה העניין תראה כמה מעלות ישראל עם הקב"ה. ועכשיו תראה יותר חכמות ישראל חכמות אשר לא השגת ותראה מ"ש בתורה, בנים אתם ליי' אלהיכם (דברים י"ד א') וכי ישראל שהם גופניים והקב"ה אין לו גוף ותמונה ואין לו דמיון יש לו בנים וכיצד יכול להיות אלא על דרך הזאת. כשהשפע מתפשט מן סבה ראשונה ומשפיע לשכינה עליונה מן התחברות שניהם מרוב אורם העליון יוצא מאור מבין שניהם היא הנשמה ועל זה נקראו ישראל בנים ואלו שני המאורות שמתחברים אשר מבין שניהם יוצאת הנשמה הם הנרמזים בצורת אדם העליון שני העינים שם הימיני אזבוג"ה ושם השמאלי טרזיסיה (נ"א טכסיסי"ה) המקור האמתי אע"פ שכבר זכרתיהו במקום אחר ואלו הב' מאורות הא' נרמז בלשון זכר והא' בלשון נקיבה וא"ת הואיל ושישראל יש אב למה יבכו במות האב מטיט וחומר ויהיה קטנות אמנה לפיכך הזהירה תורה ואמרה לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (שם) וא"ת ככה בלבבך ואם אלהי עולם אבינו הוא למה הדיחנו מעל שלחנו ולמה שכחנו זה ימים רבים ואתה לא ירדת לדעת סוף דרכי האמת ואם היית יורד היית יודע כמה משמרות הפך הקב"ה ביום חורבן הבית וכמו שגלו ישראל למטה כך גלו העליונים וכל זה מפני שהוא שופט אמת, אמרו כך על חורבן הבית ביום שנחרבו המשמרות למעלה ונשאר עיר המלוכה בלא משמרה כמה שכתוב איכה ישבה בדד העיר רבתי עם ר"ל מניין המשמרות שהיו בה היו כמניין רבת"י שעולה למניין תרי"ג מצות עם התיבה וכולם שממו ולא נשאר בה זולתי המון שאון מלחמה מדת הגבורה מתגברת ומדת הרחמים בורחת כמ"ש, מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי וגו' (ירמיה ט' א') וכשהמשמרות נסתמו כמו כן צינורות המרכבה כמה שכתוב גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי (איכה ג' ז') מכאן נודע שכל המשמרות נסתמו ומשנסתמו התחילו לצעוק מלאכי השרת על אודות השפע שלא היה יוצא להם והיה כחם מתמעטת והראשים של מלאכים שבכל צבא המרום התחילו לשאול השפע ולא היה יוצא כמ"ש, עוללים שאלו לחם פורש אין להם (שם ד' ד') והמלאכים שהיו ממונים על ישראל לשמור את משמרותיהם גלו עמהם כמ"ש הן אראלם צעקו חוצה למחיצתם מלאכי שלום מר יבכיון (ישעיה ל"ג ז') ועוד היום אלו המלאכים במקום צר ושפל עומדים ועתה בראותי כי זה הענין הנעלם באהבת הקב"ה עם ישראל שהפך את משמרותיו בעד אבלם של ישראל והקב"ה מנה על המשמרות אחרי כן מלאכים אחרים קטנים בלי ממשלה מן הראשונים ועל זו השפע שנסתם בשעה ההיא כתיב על שתי השכינות, לאמותם יאמרו איה דגן ויין (איכה ב' י"ב), והנה נשלמו דרכי החמדה. והנה אתחיל לומר דרך המבואות של השערים בכללים ובפרטים בחכמות מפוארות עצומות לאין תכלית מהם על הכלל ומהם על הפרט. ובה תראה פלאות עצומות בייחוד הקב"ה, ובראותך החכמות בייחוד תבין את פעולותיו וגבורותיו ועוצם נפלאותיו. ואחלקהו לכללים ופרטים. והוא מדבר בד' עניינים אשר אלה הם. הראשון הוא להבין צירוף הש"י על דרך הכלל, והשני הוא כדי להבין כל הפעולות ולזכור אותם בשם, והג' כדי להבין ולדעת תולדות השם מאיזה מקום יוצאים ומה מקורם ומה פעולותיהם, והד' הוא כדי להבין ולדעת כיצד המאורות נצרפים מן המצרף אותם להוציא את פעולותיהם לאור. אלו הד' עניינים הם עמוקים מאוד. ועל דרך הכלל אומר שאלו העניינים אם הייתי מאריך בהם יכלה הזמן מלכתוב והשכל מלסבול על כן אומר העניינים ולפי רוב החכמה אהיה מקצר ועולה והוא אריכות ועכ"ז אאריך והוא קוצר לפי רוב החכמה. כי שמות המאורות הגדולים והאדירים שאתה רואה האותיות ג' או ד' או פחות או יותר למניין המאורות שנתחברו בזה המאור ולכל אות ואות נמצא עיקר, ואני אומר בשם יהו"ה למה נתחברו אלו הד' אותיות ומה ממשלות הם רומזים, ובהיותך יודע סוד זה השם מזה תבין האחרים. ועתה הוריתיך בדרך זו תלך בענין שורש אמונתינו ועיקר תורתינו בהיותך יודע סוד הקב"ה ובתי גנזיו אשר הצפין לצדיקים ליריאיו ולחושבי שמו כמו שתראה וגם בזו הדרך תשיג קצת הייחוד והוא ענין הראשון. (נ"ל חסר ששואלים שכיצד ישיג האדם שהוא מורכב בגוף ואיברים דבר שאינו תופס מקום ושאין לו דמיון ושאין לו תמונה אין לו דמות והוא רואה בלי עינים ושומע בלי אזנים ומושיע בלי חרב וחנית ואם הוא דבר שאין לו דמיון ושאינו גופני כיצד ישיג השגתו אדם מעפר ורמה). ומצאנו כי משרתיו של הקב"ה אינם משיגים יחודו ואינם יודעים את יחודו אלא בשיבוש ועכ"ז שאינם גופניים והאדם שהוא גופני משיג קצת ממנו זה העניין הוא גדול כיצד משיג האדם הייחוד יותר מן המלאכים. אפרש בתחילה הדרך הזאת בכללים כי אם הייתי מאריך בו אין כח בשכל האדם לסבול החכמה ועל הרכבת המאורות אמר שלמה המלך ע"ה מפני שלא היה משיג אלא בשיבוש, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (קהלת ז' כ"ז) כי קודם זה אמר אחכמה מפני שהיה בטוח ברוב חכמתו שישיג כשירד לענין אז חבר ספר שיר השירים, ובראותו שזו האהבה שיש לבורא יתברך עם עמו ישראל ולא ידע למה אמר, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שה"ש ב' ז', ג' ה') בצבאות זהו השם או באיילות השדה אלו הן החיות אם תעירו ואם תעוררו בראותו גודל הייחוד סתם זה הענין בזה הפסוק, ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים (שם ז' ו'). ומי שיעמיק ימצא הסוד בהיות ממוזגת התפארת בין שתים בין חסד ובין גבורה ודי למבין. ועכשיו בראותי כי קם שאון בעמים ושועלים חבלו כרמינו בהיותם הם מחברים שמות המאורות ופעולותיהם לא יצאו כפעם בפעם באתי להודיע טעם המאורות והרכבתם ונטיעתם ושרשם וענפיהם ופריים פרי המתוק ופרי המר ושומרי הגנה מה שמותם או מה שומר נמצא על פרי התפוח ועל פרי הגפן על פרי התאנה או על הרמון או על הזית או על הערמון או על הלבונה וכן על כל אילני הגנה הזאת וראש השומרים המחלק הפרי הזאת ומי הוא ומה שמו אם הוא גבור העורך המערכה לשמור הגנה מעוברי דרכים ולשמור הפרי בימי החסרון ולמי הוא מחלק ונותן בראשונה והמים המשקין לזאת הגנה מי הוא הממונה עליהם או מי המוציא אותם והמשקה לגנה הזאת או מה שכרו שנותנין לו או מי הוא הנותן שכר לשומרים עורכי המערכה והפרי הזאת למי מוכרים אותו או מה טעמו או מה עושים ממעות הממכר אם שומרים אותם או מפזרים אותם וכמה שערים נמצאו לגנה הזאת וכמה מעיינות משקים אותם. וכל אלו הדברים יש להבין ולדעת ואני עשיתי במשל ויבין המבין ואשר לא יבין לא יקרב לראות פן תאכלנו האש הגדולה. והנה כי עשיתי הקדמה לדרך השמיני והנני מתחיל אותה בפלאי פלאות מראים חכמות עצומות מסודרות על דרך השכל:

<< · ספר ברית מנוחה · הדרך השביעית · >>