ספורנו/שמות/לו
ד
[עריכה]"איש איש ממלאכתו" ספר אמונת כל אחד מהאומנים ונדיבות ישראל בכל הצריך לכל אחת מהמלאכות:
ה
[עריכה]"למלאכה אשר צוה ה' לעשות אותה" הנה נדבת העם היא יותר ממה שצריך לאותה המלאכה שצוה ה' לעשות אותה בלבד בלי תוספת וגרעון, שנתן מדה וקצב למשכן ולכל כליו, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע, לא כענין בבנין שלמה והורדוס:
ו
[עריכה]"אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש" לא הכריז שלא יביאו נדבה כרצונם, אבל הכריז שלא יעשו עוד מלאכה, כמו מלאכת הטוויה שאמר ויביאו מטוה ומלאכת תיקון העצים שאמר עצי שטים לכל מלאכת העבודה הביאו ותיקון העורות וזולתם:
ז
[עריכה]"והמלאכה היתה דים" ומלאכת המתנדבים בכל דבר שהתנדבו היתה די לעושי מלאכת המשכן: " לכל המלאכה" לכל מלאכה ומלאכה שבו: " לעשות אותה והותר" לעשות אותה המלאכה ולהותיר, באופן שלא היו צריכים לצמצם אופן עשייתם מדאגה פן יחסר החומר:
ח
[עריכה]"ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה" היותר חכמים שבהם עשו את המשכן שהיה מעשה חושב על צורות שונות משני עבריהם, כמו שהזכירו זל, ולא היו היריעות עבות כמו הפרכת. וכפל בפרשה זו כל האמור למעלה בצווי בפרשת תרומה, להודיע שעשו הכל בכיון לעשות כרצון מי שצוה ולתכליתו. והארון שהיה המיוחד שבכלים נעשה על ידי בצלאל שהיה הגדול שבכלם, כאמרם זל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ: