סמ"ק/רצד

<< · סמ"ק · רצד

דיני מקוה רמב"ם הלכות מקואות פרק ד וסמג עשין סי' רמח י"ד סי' רא

פירשו חכמים ז"ל שצריך שיהיה כולו בידי שמים ^{(הג' א)} וכולו שאוב פסול מן התורה. אך כולו מי גשמי' כשר ואם חסר משהו ממ' סאה שדרשו רבותינו שצריך להיות במקוה ונפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובי' פסול הוא מדרבנן ^{(ר"פ א)} וצריך שיהיו בקרק' אבל אם הם ^{(הג' ב)} תוך כלי פסול ואם הוא בקרקע והמקוה שלם ואחר כך נפלו לתוכו כל המים השאובין שבעולם לא פסלוהו אכן מי פירות ושאר משקים אם נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו פי' עד י"ט סאה ואם יש במקוה כ"א סאין מי גשמי' ממלאין י"ט בכתף ופותקתן למקו' ע"י המשכ' והם טהורי' ששאיב' מטהרת ברביה ובהמשכ' ^{(ר"פ ב)} כלומ' דיש שם רוב מים כשרי' והשאובים באו למקו' ע"י המשכ' ואם המשיכ' על ידי צנו' שחקקו ולבסוף קבעו פוסלים המקוה אבל אם קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה וסילון שהו' צר מכאן וצר מכאן ורחב באמצ' אינו פוסל מפני שאינו עשוי לקבל' וכן צנור שלא חטטו באמצ' שיעור כדי לקבל צרורות אבל אם חטטו באמצע כדי לקבל צרורות בין בשל עץ בין בשל חרס נאסרה בכל שהו: אבל אם ירד לתוך מקום הקבלה עפר ונכבש שם כשר כרבי יוסי: ותנן בפ' ד' מקואות המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבזין פוסלת ואם לאו אינה פוסל' זקפה להדיח בין כך ובין כך אינ' פוסלת לבזבז פי' שפה מד' רוחותיה ומה שאמרו שמי צינור פוסלין את המקוה היינו כשנופלי' מים מן הצינור למקוה אבל אם נפלו מן הצנור לקרקע המשכ' הוי וכשר וכשיש למקוה כ"א סאה והמשיכו לו י"ט כשר המקוה גם לטבול בו אבל שאיבה שהמשיכ' כולה אין טובלים בו ^{(הג' ג)} אך אם יוסיף מ' סאה מי גשמים טהורים. ודיני ג' לוגים מים שאובים היינו מכלי אחד או משנים או משלשה כלים והוא שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון אבל מד' כלים אין מצטרפין כיוסף בן חוני דסתם מתניתי' כוותיה. והשאיבה שאמרנו שפוסלת היינו כשנשאב' מדעת אבל המניח קנקנים בראש הגג רבי יהושע אומר ישברו הקנקנים או יכפה אותם והמים הנקוים כשר אך לא יערה אותם שאם הגביה הקנקן ועירה אותן הרי כל המים שאובי'. והמניח כלי תחת צנור בשעת פזור עבים דברי הכל כשר הניח בשעת קשור עבי' ולא נתפזרו דברי הכל פסולים לא נחלקו אלא הניח בשעת קשור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו דמר סבר בטל' מחשבתו ונראה דהלכה כב"ה ^{(הג' ד)} ואליבא דרבי יוסי בן חוני ועירוב מקואות כשפופרת הנוד שתי אצבעות חוזרות למקומן ופי' התוספות שאין צריך שיהיו המים צפים בתוך הנקב ^{(הג' ה)} רק טופח על מנת להטפיח מי פירות ושאר משקי' שאמרנו שאין פוסלים. אם שינו מראיהם פוסלים וכיצד הוא עושה ממלא בכתף ונותן למקוה עד שיחזרו למראה המים מראיהם וטיט הנרוק מצטרף למקוה ואין מטבילין בו באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאיליו דברי ר"מ רבי יהושע אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אלעזר בן אלעאי אומר מקום שהמשקולת יורדות רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית: ר"ש אומר הנכנס בשפופרת הנוד ר' אלעזר בר צדוק אומר הנמדד בלוג. ונראה דהלכה ככולם להחמיר. וגל שנתלש ויש בו מ' סאה מטבילין בראשין הנוגעים בארץ ואין מטבילין בכיפין שאין מטביליו באויר וספק מים שאובים כשר כיצד מקוה שנסתפקו לו אם נפלו מים שאובים בתוכו אם לא ואפילו נפלו ודאי ספק אם יש בהן ג' לוגין ספק אין בהן ואפילו ידע בודאי שיש בהן ג' לוגין ^{(הג' ו)} ספק אם יש בו מ' סאה ספק אין בו. או ב' מקואות א' יש בו מ' סא' ואחד אין בו מ' סאה ונפל בא' מהם ג' לוגין מים שאובים ואינו יודע באיזה מהם נפל ספקו טהור. מפני שיש לו במה לתלות להקל: (וכל שאר המצות מפורשות בפנים)

כל צ"ע שנרמזין בזה הספר טוב היה לכתבם בקלף אחד ואחר כך לעיין בסמ"ג ובר"יף ובשאר ספרים להגיה אריכות המצוה כמו בסמ"ג בדבר שהוא צריך פסק: עכ"ל מרפ"ה: נשלם מלאכת שבעת הימים: שבח והלל לחי העולמים: וקראתים ע"מודי ג"ולה: וכאשר תבנה ציון על תילה: בעזרת שוכן מעלה: נתבונן במצות התלויות בגבולה:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

ודוקא משנים או שלשה כלים אבל ד' או יותר כשר כדאיתא בפ"ק דתמורה ולפי זה אין צריך לנקוב הדליים ששואבים בהם המקוה כדי לנקותו ומ"מ טוב לנקוב אותו מלמטה בכונס משקה.

אבל כולו בהמשכה לא ^{(הג' א)} דקי"ל כרבי אליעזר בן יעקב שיעור המשכה פי' ר"י בתשוב' ג' טפחים עכ"ל:

רצד

וכולו שאוב פסול וכו' עיין סמ"ג שהביא לסוף גם דעת ר"י דאף כולו שאוב כשר מן התור'

תוך כלי ואפי' לדע' הר"י דכולו שאוב כשר מן התור' אם בכלי פסול ודאי מן התור' ועיין סמ"ג ותוס' בפ"ק דפסחי':

דקי"ל כראב"י. עיין סמ"ג שהבי' בשם ר"י דר"א ב"י לא פליג אהא דרב דימי דשאוב' שהמשיכ' כולה כשירה לטבול בה היינו אם הוסיף עלי' מ' סאה מי גשמים בנפיל' ועיין מה שאכתוב לקמן בדברי רבינו ז"ל:

אך אם יוסיף מ' סאה. עיין סמ"ג דדוקא אם המשיכה כולה אבל בלא המשכ' לא מהני אף אם יפלו לתוכה מ' סאה כשרים של מי גשמי' וע"ש:

ואליב' דר' יוסי בן חוני. כלומ' דעדיין היא מחלוק' והלכ' כב"ה דבטל' מחשבתו ואינ' פוסלין:

פירוש לענין השקת מים שאובי' למקוה די בטופ' ע"מ להטפיח והא דבעינן כשפופרת הנוד היינו כשיש כותל מפסיק בין שני המקואו' צריך שיהא אם נקב כשפופר' הנוד לחברן להכשיר מקוה חסר ממ' סאה ועיין סמ"ג וכתוספ' יבמות בפ"ק דף ט"ו ובחגיג' בתוספ' דף כ"א ע"ב ומסקנ' התוספ' הנ"ל נרא' שמצריך שיהי' בהנקב שבהכותל מים דוקא שיעור מלא כשפופר' הנוד לחבר המקוה ורבינו ז"ל נראה שתופס שיעור ר"ת ז"ל דלא בעינן רק שיהי' הנקב כששופר' הנוד אבל המים סגי בטופח ע"מ להטפיח':

ספק אם ישיבו מ' סאה כו' היינו שנפל לתוכה ג' לוגין מים שאובי' וספק אם היה בה קודם הנפילה מ' סאה דשוב אין פוסלי' וספק אין בה כו' דהוי רק מדרבנן: