סמ"ק/קעא
רמב"ם פי"א הלכות רוצח סמ"ג לאוין סימן קכו
שלא להניח מכשולות דכתיב (דברים כ"ב, ח') ולא תשים דמים בביתך. כגון סולם רעוע או כלב רע (ר"פ א) וגם סמכו חכמים על זה לאסור כל דבר שיש בו סכנה כגון לשתו' מין האגמים ומן הנהרות לא בפיו ולא בידו אחת אך ארס נחש אינו מצוי בינינו. ולא רציתי להאריך בזה וכן מה שיש בתוספתא אסור למיתן פיסחא תותי בי שחייא ויש מפרשין חתיכת בשר או לחם מפני הזיעה ורבינו משה מיימוני פירש לא יתן אדם פסידו תחת שחיו שמא נגע בידו מצורע או בשם רע שהידים עסקניות. וכן אסור לאדם ליתן מעות או דינר לתוך פיו. שמא יש בהם רוק יבש של מצור' או של מוכה שחין או זיע' שכל זיעת אדם סם המות חוץ מזיעת הפנים ולא יתן התבשיל תחת המטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה (פי' דאז ליכא למיחש משום רוח רעה דלא שכיח במקום דאיכא אנשי ובע"פ תנא אוכלין ומשקין תחת המטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן ואולי מיירי כשאינו עוסק בסעודה דליכא אנשי) שמא יפול בו דבר המזיק ולא יראהו: וכן שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה ויש בני אדם שאינם אוכלים שומים קלופים שחוקים בשבת שחרית מטעם זה. ויש שאינם חוששין מאחר שלהם מעורב בתוכם. ויש שמשימין קליפת השומין לתוכם. וגרסינן פרק השואל. הישן בבית יחידי אוחזתו לילית והיוצא קודם קריאת הגבר דמו בראשו. ואסור לעמוד תחת קיר נטוי (ר"פ ב) ולעמוד במקום סכנה (ש"ע א"ח סימן תכו כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם שנת' בי"ד סימן קיז ואומר לאחרי' מה עלי אם אני מסכן עצמי או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדו').
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה]וכלב רע מותר אם אסור בשלשלאות של ברזל ובעיר הסמוכה לספר מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילה:
שמא אין עושים לו נס ואם עושים לו נס מנכין לו מזכיותיו.