סמ"ע על חושן משפט קע
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]מתקנות עם העליונה דכ"ז שלא מתוקן כראוי מקום מרוצת המים לא יוכלו לבא המים למטה ונמצא שתיקון העליון הוא טובה להתחתון ממנה משא"כ תיקון התחתון הוא רעה לעליון דכשאינו מתוקן מרוצת המים שלפני התחתון ממנה ישארו המים עומדים לפני העליון ויכול להשקות ממנו שדיהו ולמלאות ממנו בורו טפי וההיפך הוא בצינור שמהלך בתוכן מים שפוכין חוץ לחצירות וכמ"ש המחבר לעיל סי' קס"א והטור כתבו שם וגם בסי' זה ע"ש:
סעיף ב
[עריכה]משקין על הסדר עפ"ר שם ביארתי לשון הטור וממנו יתפרשו ג"כ לשון המחבר שהעתיק בקיצור ל' הרמב"ם והוא דמ"ש המחבר בני נהר משקין על הסדר ר"ל כשאמת המים מושכת על פני השדות ומשקין ממנה דרך הליכת' כולן משקין על הסדר ואין התחתון יכול למחות בעליון שלא למלאות ממנו להשקות שדהו עד שישקה הוא תחלה אף אם הוא נהר שדרכו שכלה המים בדליות העליונים על הסדר קודם שירד למטה אבל העליון אין לו להקפיד על התחתון כמ"ש בסמוך ומ"ש רצה א' כך עד כל המתגבר זכה בגמ' פליגי ביה רב ושמואל שרב אמר שתתאי ישתו ברישא ע"י סכירה דאמרי' לעליונים הנהר כפשוטו ילך ואין לכם דין לסכרו עד שהשקנו אנחנו שדותינו ע"י סכירה (כי לעליונים אין מזיק סכירת התחתונים מאחר שכבר הלך ועבר המים מע"פ שדותיהן וסכירת העליונים מזיק לתחתונים ממנו מ"ה מצי לעכב עליהו מלסכרו) ושמואל סבר דאין התחתונים יכולין לעכב על העליונים משום דיש להן זכות וטענה דהן מקורבין להמשכת המים ובא סמוך להן תחלה דקודם קודם זכה ומפני שיש סברא לכאן ולכאן פסק' הגמ' כל דאלים גבר ומל' הטו' והרמב"ם והמחבר שכתבו כל המתגבר כו' משמע דאם גברו האמצעיים יכולין למחות בעליונים מלסכרו וגם לא יניחו לירד המים לתחתון עד שישקו שדיהן תחלה ואע"ג דבין לרב בין לשמואל העליונים או התחתונים יש להן זכות וטענ' יותר מהאמצעים וכנ"ל מ"מ כיון דלא איפסקא הלכתא כמאן יכול האמצע להטעות ולדחות העליונים באמרו דהל' כרב דהתחתון הוא קודם וממילא גם זכותו דהאמצעי יותר מהעליון ולתחתון יכול לדחות באמרו דהלכה בשמואל וכיון דאיפסקא הלכתא כל דאלים גבר ס"ל דיוכל להטעותן נמי דמה לי גבורת היד ומה לי גבורה בהטעם וטענה כי אף דבגמ' איתא דאביי אמר לרב שימי כבי תרי עבדת לי ולא נהנה מהפירות ס"ל להרמב"ם ורבינו דלמדת חסידות עבדה ולא כהתוס' שכתבו שמן הדין לא רצה להנות ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
והנהר מושך בו ע"פ הלוכו. כ"כ הטור ועד"ר שם כתבתי שמדברי הרי"ף והרמב"ם לא משמע הכי אלא אפי' אם עברה בצד הבור יכולין למשכו לבורו ולמלאות תחלה מפני דרכי שלום והמחבר נמשך אחריהן וכבר ביאר הראב"ד והמ"מ והב"י דבריהן אבל בפשוטו של הגמרא לא משמע הכי וכמו שכתבתי בדרישה ומ"ה נראה דהגי' מור"ם וכ' אדברי המחבר והנהר מושך בו ע"פ הלוכו אבל מ"מ קשה דלא הל"ל כן לפרש בו דברי המחבר אלא הל"ל כן בלשון י"א וע' שם בע"ש שדבריו מעורבבין ומוטעים ואינם מובני' לי מ"ש בסעיף זה ודו"ק: