סמ"ע על חושן משפט קסז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]כל שהעליון יכול כו'. והשאר הוא של תחתון בגמ' מפורש הטעם עם פי' רש"י משום דאי בעי העליון ליטול את עפרו אין כאן ירק מ"ה מסיק שם דנוטל כל מה שיכול ליטול בפשיטת ידו אבל במה שלא יכול להגיע אפקורי הוא דמפקיר לגבי התחתון משום דגנאי הוא לו ליטול רשות מהתחתון לכנוס לגינתו וליטלו ועפ"ר שם כתבתי טעם אחר אליבא דדברי הטור וגירסתו ע"ש:
כל שהוא סמוך לקרקע פחות מג"ט כו'. דכל שהוא בתוך ג"ט הוא כארעא סמיכתא ומצורף לקרקע של תחתון ולא כעיר ?"שושן שכ' הטעם שמתבייש העליון לקחתו שילעז עליו התחתון שנוטל מה שהוא ברשותו:
לא יטול העליון. הטור כתב בזה ז"ל זהו איבעיא דלא איפשטא הוא לפיכך לא יטול אלא חולקין והמחבר כ' כלשון הרמב"ם דלא הזכיר חולקין ובדרישה כתבתי דמיירי הרמב"ם דלא נתלש העיקר בתלישת הנוף מ"ה ס"ל כיון דעכ"פ נשאר העיקר ברשות התחתון השתא דלא תלש אפי' הנוף והוא איבעיא דלא נפשטא שדינן הנוף בתר עיקר' ולא יטול בה החצי אם לא שתלשו ותפסו דאז אמרינן המע"ה. והטור מיירי דבתלישת הנוף נעקר ונתלש גם העיקר מ"ה אף כשלא תלשו כיון שראוי לתלשו בפשיטת ידו נמצא דאין כאן מוחזק לתחתון והוא איבעיא דלא איפשטא מ"ה חולקין. עוד כ' הטור דאם מגיע ידו לעיקרו ולא לנופו דהוא ג"כ איבעי' דלא איפשט' וכתבתי בדרישה טעם למה השמיטו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והמחב' ע"ש:
סעיף ב
[עריכה]אילן העומד על המיצר כו'. פירש"י שהשרשים נכנסין בגבול של שניהן בשוה ומשם הוא יניק' של האילן ובתריהן אזלי' בחלוקת הפירות לא בתר נטיית הנוף וכבר כתבו ג"כ המחבר בסי' קנ"ה סכ"ט ע"ש ושם כתבתי דמ"ש הטור שם בסמ"א דהנוטה לכאן כו' לא כתב כן לדינא אלא ע"פ מנהג בני מצראי ונ"מ במקום שנוהגין כן לילך אחריו ע"ש: