סמ"ע על חושן משפט קא

►| סמ"ע • על שולחן ערוך חושן משפט קא |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

ואינו יכול לדחותו כו'. דהרי גם המלוה הלוה לו מעות רק כיון שההלואה להוצאה נתנה אמרינן דמתחל' ההלואה אייאש נפשו מזה דלעת שיבא זמן הפרעון לא יהיו בידו בודאי המעות ועיקר סמיכת דעתו היה על הקרקעות מ"ה אינו יכול להשביעו שאין מעות וכ"ש שאינו יכול להכריחו שימכר מטלטלי' או קרקעות שלו וישלם לו מעות וכמ"ש בס"ב אם לא שקיבל עליו זה בשטר בפירוש או לפני עדים שאז כל תנאי שבממון קיים:

אבל מחרימין על כל מי שיודע כו'. גם אם לא ראו בידו מעות מחרימין כמ"ש הטור והמחבר בסמוך ס"י אלא בא לומר דאפי' ראו בידו מעות אין משביעין ליה אלא בחרם סגי וכן צריכין לפר' דברי המחבר בסמוך ס"ז ע"ש:

וכן אם נראה לב"ד כך פי' אפי' לא נמצא שקרן דהיינו בעדים:

סעיף ב

צריך ליתן לו מטלטלים דמטלטלים נוחים למכור דאם לא ימצא קונים בעיר הזאת יוליכם לעיר אחרת וימכרם שם משא"כ בקרקע וכיון דהוא הלוה לו מעות צריך ליתן לו דבר היותר קרוב למציאת מעות:

מאיזה מטלטלים שירצה הוא. כמו באם פרע לו מעות דמשלם באיזה מטבע שירצה וכן אם פרע לו בקרקע שדינו בבינונית שנותן לו מאיזה שירצה וכמ"ש הטור והמחבר בר"ס ק"ב ס"ב ומטעם שכתבתי שם:

סעיף ג

איני רוצה מעות כו'. דחכמים השוו דבריהן וכמו דאם רוצה המלוה מעות היה צריך ליתנם בע"כ של הלוה כיון שהם בידו וכנ"ל כן אם ירצה הלוה ליתן לו מעות צריך המלו' לקבלם ועוד שהרי אפי' בשני מיני מטלטלי' או בינונים שביד הלוה נתבאר דנותן לו הלוה מאיזה שירצה כ"ש דנותן לו מעות במקום מטלטלים ומטלטלים במקום קרקע וק"ל:

סעיף ד

וע"ל סי' ע"ד. שם בסעיף ו' כתב המחבר כן וכ"כ שם הטור בהדיא ע"ש:

אבל אם היו בידם בהלואה כו' הטעם כתב שם דה"ל זה בכלל אמרם אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין וכ"כ הטור והמחבר בסי' פ"ו ע"ש ועד"ר:

סעיף ה

יכול להגבותם לו. לאפוקי ממאן דאמר כיון דאין גופן ממון אינו יכול להכריח להמלוה להפרע מהן במקום שיש לו שאר מטלטלים:

סעיף ו

אינו מורידו לשומא כו'. ז"ל הריטב"א שם צריך לשלם לו במעות כמו שהתנה וכן הדין כי אנן סהדי שלא מכר לו זה מטלטלים וסחורתו ע"מ לקבל קרקעות וכופין ע"ז עכ"ל והאי כמו שהתנו שכתבו אינו ר"ל שהתנה כן בשעת המקח בתנאי גמור דא"כ בהלואה נמי הוה דינא הכי אלא מיירי כדרך התגרין שמוכרין סחורה שיתן לו בעדה כך וכך מעות ובזה אפי' קבע לו זמן לנתינת המעות והגיע הזמן ואין לו מעות צריך לשלם לו במעות דוקא כיון דכל סוחר דעתו לכך מסתמא משא"כ בסתם הלואה שדעתו לא היה אלא לגמול חסד עם הלוה ומה"ט פסק ר' מרדכי יפה ז"ל בע"ש שלו דבשטר הלואה שכתב בו שנתן לו מאה זהובים למחצית שכר כיון שהנותן היה כוונתו להנאתו להרויח צריך לשלם לו במעו' כשמגיע הזמן ע"ש ונראה דהיינו דוקא בשטר הלואה למחצית שכר ובהיות יודעים כוונת הנותן שהלוהו ע"מ שיחזיר ליתן לו מעות לזמנו שקבע עמו אבל הנותן לחבירו סך מעות בסתם לישא וליתן בו למחצית שכר כיון שדרך משא ומתן הוא להחליף סחורה בסחורה ומרויח בסחורה שלוקח במקום סחורתו וזה עשה ג"כ כן צריך הנותן להמתין להמקבל עד שימכר סחורתו בעד מזומנים או יקבלם בעינא עם הריוח שעלה על הסחורה ופשוט הוא:

סעיף ז

מחרימין על כל מי שיודע כו' עמ"ש בס"א סק"ב גם י"ל דבא לכתוב עליו דאם הוא אמוד דאין שומעין לו כו':

סעיף ט

למכרם מיד אפי' בביתו. עפ"ר שם הוכחתי דל"ד מיד ממש קאמר דהא בסי' ק"ג כתב הטור והמחבר דשמין מתחלה הקרקע ואח"כ מכריזין עליה ל' יום ואם לא ימצא קונים שיתנוהו דמי השומא ששמאוהו צריך המלוה לקבלם כפי מה ששמאוהו וה"נ גם משומת קרקע איירי ועוד כתבתי שאר הוכחות לזה אלא שמין אותו כפי מה שהי' שוה אם היה לפנינו קונה שצריך לו ורוצה לקנותו ואין ראייה במה שאין עתה בני אדם שרוצים לקנותו ואין רוצין ליתן כ"כ בהשומא די"ל דמשום שרואים שמכריזי' עליה ושצריכים למכרו כדי לשלם בדמיו סבורין לדחוק המוכר או להב"ד שיתן לו בזול וכדרך בני אדם ולא בא אלא למעט שישומו אותו כפי מה שהי' יכול למכרו עתה ולא אם היה מוליכו לעיירות אחרות או בשעה שנתיקרו וכדמסיק וק"ל:

ולא שיצטרך לחזור כו'. נגד מ"ש ששמין כפי מה שיוכל למכרו בביתו כתב כאן ולא שיצטרך למכרו בעיירות ונגד מ"ש תחלה לפי הזמן כ' כאן או שיתיקר וכנגד מ"ש לפי השעה כ' כאן ולא שיצטרך להמתין לו עד שימצאו לו קונים ור"ל קונים הרבה שיוסיפו זה על זה אבל מ"מ ישומו אותו כפי מה שהי' נותן בעדו הקונה לו הצריך לו וכמ"ש ועפ"ר ודרישה:

סעיף י

ודלא כי"א שצריך לישבע ע"ז עיין בד"מ בר"ש צ"ט שכ' שכ"כ בתשובת הרא"ש הביאה הטור בסי' ס"א ס"ה וגם בסי' צ"ו. ובסימן ס"א כתבתי בפריש' פירושו דמיירי דוקא בטוען שאין לו כלל במה לפרוע עוד כתב מור"ם שם שכן משמע מתשובת רשב"א סי' אלף כ"ו וע"ש וגם משם אין ראיה דשם אמי שהוא אמוד בעושר קאי ע"ש בהגהתי לד"מ גם מור"ם מסיק שם בהדיא דהמרדכי כתב דמחרימין ולא משביעין:

סעיף יא

ואומר הרי כל נכסי כו'. אפי' יודעים בית דין שכדבריו כן מ"מ אין שומעין לו וכדמסיק דאם יאסרוהו עכו"ם כו':